שלושת המועמדים ש"יתמודדו" בבחירות שיחלו ברוסיה הבוקר מול פוטין מבינים היטב שהם ניצבים במחזה. גם רבים מאנשי השלטון, ואפילו חלקים בציבור הכללי, מבינים שמדובר במיצג שווא. אבל למרות שמדובר רק בתיאטרון שמדמה דמוקרטיה - פוטין מתייחס לבחירות הללו בכובד ראש, לפחות למראית עין.
בשבועות האחרונים מרבה הנשיא פוטין לסייר ברחבי רוסיה – במפעלי התעשיות הצבאיות, בתי חולים, בתי ספר, מפעלים ועוד, לאורך ולרוחב מדינת הענק, במטרה לחזק את תדמיתו בקרב הציבור הרוסי כמי שמעורה בחייו של האזרח הקטן הרוסי. הוא גם מתראיין ומתייחס לסוגיות כלכלה, חברה, חינוך ובריאות. כל זה הוא כמובן חלק מהצורך של הקרמלין לחזק את הלגיטימציה הציבורית הפנימית בתוך רוסיה, שהתערערה בזמן המלחמה - גם אם הבחירות הן רק אמצעי להשגת המטרה הזו.
מכיוון שלכולם ברור שהבחירות לא יוציאו את פוטין מהקרמלין, חשוב יותר לעסוק בתכנוניו של נשיא רוסיה לשש שנות כהונתו החמישית. השאלה הזו חשובה במיוחד לאור המלחמה באוקראינה והיחסים מול נאט"ו.
מצב המלחמה משרת את הנשיא הרוסי ותורם לחיזוק תדמיתו – המומנטום באוקראינה נמצא כעת לצד רוסיה, בעקבות כישלון מתקפת הנגד האוקראינית בקיץ, והעיכוב המתמשך באישור חבילת הסיוע הצבאי מארה"ב. למרות אבידות גבוהות מאוד של הצבא הרוסי, רבי סבורים שרוסיה עשויה לפתוח בשבועות הקרובים במתקפה מחודשת שתצליח לפרוץ את קווי ההגנה של אוקראינה.
הכלכלה הרוסית אמנם סובלת מהסנקציות הכבדות, אך באופן כללי מתפקדת טוב מהמצופה, גם כיוון שהיא מגויסת כולה לטובת המאמץ המלחמתי, והתעשיות הצבאיות של מוסקבה פועלות מסביב לשעון. פוטין ממתין בסבלנות לבחירות בארה"ב בחודש נובמבר, ומייחל כנראה לניצחונו של טראמפ - שיכול לשנות משמעותית בגישת ארה"ב כלפי המלחמה באוקראינה (אך לא רק).
כל זה מתרחש במציאות פנימית רוסית שבה האופוזיציה רוסקה לגמרי. השיא היה בחודש שעבר, עם חיסולו בכלא הרוסי של מנהיג האופוזיציה אלכסיי נבלני. בחסות המלחמה, עוצמת הדיכוי הפוליטי כיום בתוך רוסיה היא הגדולה ביותר מאז תקופת ברית־המועצות.
במציאות הזו, שבה לנשיא הרוסי יש מעט מאוד מעצורים מבית ומומנטום בשדה הקרב באוקראינה, ייתכן מאוד שפוטין מתכנן לנקוט בגיוס מילואים גדול לאחר הבחירות - שני במספר, לאחר הגיוס של ספטמבר 2022. כזכור, בעקבות הגיוס ההוא נמלטו מרוסיה מאות אלפי גברים בגילי גיוס, וזה כמובן צעד שאינו פופולרי מבית.
ובכל זאת, פוטין עשוי לנצל את המומנטום הציבורי והמלחמתי למתקפה מחודשת בחזית. ברוסיה פנימה כבר ברור לכולם שהמדינה במצב מלחמה, ולכך מופנים רוב משאבי המדינה. לכל ברור שהמלחמה לא צפויה להסתיים בקרוב, וההבנה הזו מסייעת למשטר לייצר תחושת אחדות ולכידות מול מה שרוסיה מציגה כ"מערב הקולקטיבי" שמעוניין להחליש ולהכניע את רוסיה.
גם ללא גיוס מילואים, פוטין עשוי לנסות ולבחון את נחישותם של ברית נאט"ו והמערב. אם פוטין יגיע למסקנה שמדינות המערב חלשות ומפוצלות, ושנאט"ו איננה נחושה מספיק – למשל אם טראמפ ייבחר וישוב לבית הלבן, פוטין עלול לנסות ולבחון את רמת המחויבות של נאט"ו לסעיף 5 באמנת הארגון: לפיו, התקפה על חברת נאט"ו נחשבת כהתקפה על כל חברות הברית.
רבים סבורים שבתסריט כזה, עלול פוטין לנסות ולתקוף למשל את השכנה הקטנה אסטוניה, אחת התומכות הגדולות של קייב. אבל גם אם זה לא יקרה, אפשר בהחלט לצפות שפוטין ימשיך במאמציו להחליש את מדינות המערב הדמוקרטיות, בין השאר גם בהפצת דיסאינפורמציה ברשתות.
נצחונו הצפוי של פוטין עשוי להוות את תחילתו של עידן חדש, שבו פוטין עלול להפגין אגרסיביות רבה יותר.
