הבחירה של השר גדעון סער להתראיין דווקא אצל יעקב ברדוגו בערוץ 14 היא לא החלטה תקשורתית אלא הצהרה פוליטית. מן הסתם, בעקבות התפלגות מפלגתו מרשימת המחנה הממלכתי, סער היה יכול לבחור בכל תוכנית אקטואליה אחרת, רובן המוחלט עם רייטינג טוב בהרבה מ"אולפן חמישי". חוץ מזה, יש בכיסו די והותר פרשנים, שזה לא יום רביעי מבחינתם בלי שיחת תדרוך ממנו לקראת הטורים של סוף השבוע.
מנגד, ספק אם בין נאמני נתניהו בתקשורת הייתה ישות עוינת כלפי סער כמו ברדוגו. בסמוך לבחירות 2021, לדוגמה, מפלגת תקווה חדשה של סער דרשה ממפקד גלי צה"ל דאז להוריד את ברדוגו משידור, בטענה שהוא "הפך את הזכות שניתנה לו לשדר בתחנה לאמצעי תעמולה מובהק". "לא עובר בוקר וערב בלי שיעקב ברדוגו תוקף את גדעון סער", אמר ח"כ זאב אלקין, ממפלגתו של סער, "ברדוגו לא מוציא מילה מהפה בלי לקבל הנחיה מבלפור. אני הייתי בחדר שבו ניתנו לו הנחיות".
וזה עוד לפני שסער, כשהיה שר המשפטים, הביא למינויה של היועצת המשפטית לממשלה, מטרה בכירה בלוח העמוס של ברדוגו. "גלי בהרב־מיארה לא מנהלת לבד את הקרקס", אמר ברדוגו בפברואר 23', "היא מנהלת אותו יחד עם אדם פוליטי, בין האכזריים והמתוחכמים שיש בפוליטיקה הישראלית, סוכן הכאוס המוחלט של הפוליטיקה העכשווית – גדעון סער". ברדוגו אף כינה אותו "היד הארוכה שמנענעת אותה", שזאת לא ביקורת ואפילו לא השתלחות: זה הרעל ממכונת הרעל, וברדוגו לא טיפטף אלא השפריץ לכל עבר.
אמש לא נשאר כלום מכל זה. אפילו ב"אופירה וברקוביץ'", מבצר טלוויזיוני של סער בזמנו, עשו לו חיים יותר קשים. כמו ידידים ותיקים – והם טרחו להזכיר יותר מפעם אחת את היכרותם מימים ימימה – ברדוגו וסער ניהלו שיחה נינוחה ורגועה, שהוקדשה בעיקר לקידום הקמפיין של ברדוגו נגד בני גנץ והשותפות שלו ושל גדי אייזנקוט בקבינט המלחמה, מה שתואם את הדרישה של סער להיכנס לשם. שאלה אחת, מנומסת כמו שיחה בארמון בקינגהאם, הוקדשה למאבק סביב מערכת המשפט, שהיא הרי נושא פעוט וזניח על סדר היום של ברדוגו. אגב, בתוכנית הבוקר של ערוץ 14 הוא התבקש על ידי המגישה, טל מאיר, לשאול את סער מה דעתו על היועמ"שית בימים אלה. מותר רק לקוות שהיא לא התאכזבה יותר מדי לגלות שזה לא קרה.
אבל הכותרת היא שאין כותרת. סער וברדוגו, כל אחד בתפקידו, לא צריכים כדורים נגד בחילה כדי להרים מופע אור־קולי של אופורטוניזם וציניות. להפך: זאת ברירת המחדל שלהם. בעת הצורך הם יחזרו להיות "אמצעי תעמולה מובהק" ו"סוכן הכאוס המוחלט". מה אכפת להם? הבדיחה היא אף פעם לא על חשבונם.
