נראה שיו"ר ועדת החוקה של הכנסת ח"כ שמחה רוטמן לא ויתר על תוכניותיו למהפכה במערכת המשפט וכעת הוא יוזם מהלך חדש – הפעם לשינוי בחירת נציב הביקורת על השופטים.
במהלך 20 השנים האחרונות כיהנו בתפקיד נציב הביקורת על השופטים אך ורק שופטי עליון בדימוס. הם מונו בוועדה לבחירת שופטים, תמיד בהסכמה של שר המשפטים ושל נשיא בית המשפט העליון. כיום מכהן בתפקיד השופט העליון בדימוס אורי שהם, שכהונתו הסתיימה לפי כחצי שנה אך הוארכה בשל המלחמה וצפויה לפקוע באמצע אפריל.
לקראת תום הכהונה פנה בימים האחרונים מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן לשר המשפטים יריב לוין בבקשה לקבוע בקרוב מועד לדיון הוועדה לבחירת שופטים, כדי לבחור מי יחליף את שהם בתפקיד.
אלא שח"כ רוטמן מעוניין לשנות את המצב, ומבקש שלתפקיד ייבחר מעתה אדם "בעל שיעור קומה ציבורי", ולא שופט עליון בדימוס. "אני מתכוון להציע לוועדת החוקה של הכנסת לקבוע שנציב התלונות על השופטים לא יהיה עוד שופט עליון בדימוס, אלא אדם בעל מעמד ציבורי מוכר כדי שיוכל לבדוק תלונות על השופטים בלי כל חשש לניגוד עניינים, בעיקר בכל הקשור לבדיקת תלונות על שופטי העליון", הסביר רוטמן.
לא ברור עדיין מה תהיה ההגדרה ל"בעל שיעור קומה ציבורי", ומי יקבע אותה.
במכתב תשובה שהעביר הנציב הנוכחי שהם לרוטמן, הוא דחה את טענת "התנועה למשילות ודמוקרטיה", שלפיה שופטי בית המשפט העליון זוכים ל"חסינות" מן הנציב וכי מעולם לא נמצאו מוצדקות תלונות שהוגשו לנציבות על שופטי בית המשפט העליון. "למרבה הצער אין רגליים לטענה כלל ועיקר", כתב שהם לרוטמן. "מאז הקמת הנציבות בשנת 2003 ועד היום, נמצאו 12 תלונות מוצדקות על שופטים שכיהנו בבית המשפט העליון, וזאת בנוסף לתלונות שבירורן הסתיים בהערה לשופט".
מחר תתקיים ישיבה מיוחדת של ועדת החוקה בנושא "התנהלות נציבות תלונות הציבור על שופטים". יו"ר הוועדה רוטמן הזמין לישיבה את כל חברי הוועדה לבחירת שופטים ובכללם את שופטי העליון פוגלמן, נעם סולברג והשופטת דפנה ברק־ארז, אלא שהנהלת בתי המשפט אסרה על הגעתם לדיון.
ברק לייזר, היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, הסביר במכתבו מדוע הם לא יגיעו: "נוכח עקרון הפרדת הרשויות, עצמאות הרשות השופטת וחשיבות עצמאותו של נציב תלונות הציבור על השופטים, אנו סבורים כי אין מקום לזימון נושאי משרה שיפוטית לדיון בנושא שנדון בפני הוועדה. השתתפות השופטים המכהנים בוועדה לבחירת שופטים בדיוני ועדת חוקה בנושא שבנדון, עלולה להציבם בניגוד עניינים עת יידרשו לדון במינוי הנציב הבא או בכל סוגיה נוספת בהקשר זה שתידון בפני הוועדה בעתיד, באופן העשוי לעלות כדי פגיעה בחוק, בחובה מקצועית או בחובת אמונים שהם חבים בה על פי דין".
