אילו הייתה הגברת שרה נתניהו, או מי מיועציה שדחקו בה לשגר את הפנייה הנרגשת לאמו של שליט קטאר, מעיינת בהחלטתה של שייח'ה מוזה בינת נאסר לפרוש ממשרת הכבוד כשליחת האו"ם למעשים טובים, סביר להניח שהמכתב לא היה יוצא לדרך.
שייח'ה מוזה, 64, רעייתו השנייה (והמועדפת מבין השלוש) של שייח' חמד בן חליפה, אביו של השליט הנוכחי בקטאר, היא אישה רבת־פעילויות, בעיקר בתחומי החינוך לילדי הגן, בתי הספר והאוניברסיטאות האמריקאיות שפועלות בקטאר. אחד מיועציה הוא הח”כ לשעבר עזמי בשארה, שפתח לאחרונה רשת בתי ספר יסודיים בנסיכות. בשארה יודע ללמד את שייח'ה מוזה על הנתניהוז. עד היום הוא שומר על קשר עם אזרחים ישראלים.
מתפקידה היוקרתי כשליחת האו"ם התפטרה שייח'ה מוזה ברעש גדול כחודש אחרי המלחמה בעזה, והסבירה במילים חריפות שמותם הלא טבעי של התינוקות והילדים בעזה לא נותן לה מנוח. "אני רואה מה עושים (לא מזכירה את ישראל, אבל כוונתה ברורה) לאחינו הפלסטינים בעזה... הפשע הנורא נגדם הוא פשע נגד האנושות, ומצער מאוד שהקהילה הבינלאומית לא מסוגלת ללחוץ על ישראל, להפסיק להפגיז ולהפציץ את בתי הספר ובתי החולים בעזה". ויש המשך: "לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, כל עשר דקות תינוק או ילד ברצועת עזה מוצא את מותו בתקיפה. כלומר", היא חותמת, "בעוד אני כותבת את הדברים האלה, ילד פלסטיני נוסף כבר מצא את מותו".
בסוף החודש הראשון למלחמה בעזה הודיעה שייח'ה מוזה על התפטרותה, לאחר 21 שנים שבהן כיהנה כשליחת האו"ם. את החלטתה הפתאומית הסבירה ב"אדישות הבינלאומית למצבם של הילדים בעזה".
התקשורת בעולם הערבי פירסמה את מכתבה של הגברת נתניהו לשייח'ה מוזה, ללא תגובתה וללא תגובת דוברי הממשלה בדוחא, בירת קטאר. לידיעה הזאת צורף דיווח על אמהות החיילות החטופות בעזה, וסירובה של הגברת נתניהו להיפגש איתן.
על פניה, הפנייה של הגברת נתניהו אל השייח'ה מוזה מנוסחת היטב "כאמא לאמא", אלא שזו לא הדרך. השתיים לא נפגשו מעולם, ואין מקום, בפרוטוקול המקומי, לפנייה אישית. בנוסף, השליט הוא שייח' תמים, הנשוי לשלוש נשים כמו אביו, ואין זה נכון להתעלם מאשת השליט המכהן, במיוחד לאור העובדה שקטאר חוזרת ומזכירה כי היא פועלת "במרץ וללא הפסקה" להשיג עסקת שחרור חטופים תמורת אסירים פלסטינים והפסקת הלחימה בעזה.
לא ברור אם המכתב הזה שוגר ביוזמתה האישית של הגברת נתניהו או שבכירים הרבה יותר קבעו את המהלך. אבל בקטאר, חשוב לדעת, העניינים מתנהלים בסגנון שונה. אמו של השליט לא תלחש על אוזנו. לשליט ויועציו בארמון יש מערכת שיקולים לטווח המיידי והרחוק.
אולי נכון היה, בכלל, לשגר את המכתב הזה דווקא אל אינתיאסר אל־סיסי, רעייתו של נשיא מצרים, שמעורב במהלכים לא פחות מעמיתו הקטארי, עם א־סיסי יש לנתניהו היכרות ארוכה ועמוקה והתנהלו ביניהם שיחות לילה לא מעטות. א־סיסי מנהל, יחד עם ראש המודיעין המצרי עבאס כאמל, מערכת יחסים מרתקת מול ישראל. האוזניים כרויות והעיניים פקוחות לרווחה. אם ננסה לדמיין מה חושבים בקטאר על חמאס לעומת מה חושבים עליהם במסדרונות השלטון של מצרים, נגיע למסקנה ברורה: קטאר היא לא הכתובת, והטריק של המכתב, לא יעזור.
