מי שעקב בחודשים האחרונים אחר תהליכי אישור התקציב הביזיוניים, כאשר נתחים רבים מתוך 582 מיליארד השקלים מושקעים לשימור המשך כהונתה של הממשלה האסונית בתולדות המדינה, ממש לא עוצר את נשימתו למקרא הידיעה שלא נמצא הכסף או ההסכם שימנע את שביתת המורים, שמגבירה מהלכים. ובצדק.
נכון, שביתת מורים זה אף פעם לא מתאים, ודאי לא בעת מלחמה, ודאי שלא על גב התלמידים. אבל כשסטרוק וסמוטריץ' מבשלים דייסה תקציבית, ומחלקים בחוסר אחריות משווע כספים למטרות תמוהות ולמשרדי ממשלה מונפצים, ולמי לא נשאר – לחברה האזרחית על לוחמיה, מפרנסיה ותלמידיה – מאבק המורים מוצדק מתמיד.
אז כן, תלמידים יקרים, אתם לא תקבלו ציונים, שעות הלימוד שלכם יצומצמו ואיתן גם פעילויות התל"ן – הספורט, הטיולים, המסיבות ואסיפות ההורים – שחשובות דווקא עכשיו כדי לדון לא רק בציונים אלא גם בציפור הנפש. אבל זה רק כיוון שלמדינה לא אכפת. אותה מדינה שעל קיומה אתם עתידים להילחם בעוד זמן מה, תוקעת לכם גיר בעין ומודה שהיא ויתרה עליכם, כשם שוויתרה על חלקים גדולים בציבור – תוך כדי ובשם המלחמה על שלמות הקואליציה.
ואכן, הרבה יותר חשוב להשקיע כספים במניעת הנשירה מהישיבות מאשר בשעות לימוד בתיכונים. נמצאו הכספים לממן את שכרם של המורות והמורים החרדים אף ששוב לא ילמדו ליבה. נמצא גם המימון לתוכניות לשימור עתיקות ביו"ש והבקעה. אבל לא נמצאו הכספים שיבטיחו את הביטחון ההשכלתי והחברתי של מי שהחלו את לימודיהם העל־יסודיים ב–2020, צלחו אותם בקושי מבעד למסכים ומבטים מזוגגי קורונה, ואמורים לסיים אותם ב–2024 בלי שזכו לרצף לימודים ראוי, וזאת באדיבות סינוואר, נסראללה וכעת לדאבוננו גם ממשלה מגזרית שמנותקת מטובתם של מרבית אזרחי המדינה. במשאל טלפוני, רגע לפני אישור תקציב המדינה, אושרה לפני כמה ימים העברת 25 מיליון שקלים לתמיכה בהגברת הזהות היהודית כדי לזכות בתמיכת מפלגת נעם בתקציב, נוצרה "קופת חירום" עבור שר הדתות לכיסוי "הוצאות בלתי צפויות" בתקציבי המועצות הדתיות, ועוד 200 מיליון שקלים נוצקו לבסיס התקציב של משרד ההתיישבות בראשותה של השרה סטרוק. אבל מה עם הבלתי צפוי ועם שעת החירום של מורי העל־יסודיים, שערב פתיחת שנת הלימודים אושרה עבורם תוספת תקציב שהייתה אמורה להיכנס לתוקף ונדחתה בגלל המלחמה? ומה עם הישיבה בכיתות, האם היא לא חשובה לפחות כמו הישיבות ואף יותר ממשימות התיישבות תמוהות?
לכו ספרו את זה לסרוק וסמוט, לקיש ולמעוז, שבמקום לחזק את הבסיס ולייצב את הספינה בעת הקשה הזו, נהגו כקברניטים שיכורים חסרי אחריות ופיזרו משאבים כאילו איום קיומי לא מרחף עלינו. אפשר להשליך מהסיפון את החקלאים ואת המכון הוולקני, את הקהילה הלהט"בית ואת פרס ישראל, וגם את החינוך, כאשר הקואליציה, שנלחמת על כל שקל תוספת למורים החרדים, נסוגה מהסכמים כשמדובר ב"מורים סתם". כך מוכיחה הממשלה שהיא אינה מבינה את המשמעות האקוטית של המונח השחוק – "להיכנס מתחת לאלונקה", שהרי זוהי לא רק אחריות צבאית – זוהי לחלוטין חובה אזרחית, ציבורית ומיניסטריאלית.
מי ששולח תלמידים למות על הגנת המולדת, ראוי שיכבד את המורים שמלמדים אותם תורה ודרך ארץ, וימצא את המשאבים למימון העלאת שכרם, כפי שהובטח.
