הוא דחה את ערעורו של קצב, היה הערבי הראשון לכהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית - וכמובן הערבי הראשון שכיהן כשופט בעליון. בסוף השבוע, לאחר מאבק במחלה קשה, מת השופט סלים ג'ובראן בגיל 76. הלווייתו תתקיים היום בשעה 15:00 בכנסייה המרונית בחיפה.
ג'ובראן נולד בחיפה ב־1947. ב־1963 הוא סיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "טרה סנטה" של המסדר הפרנסיסקני בעכו וב־1968 סיים את לימודי המשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. ב־1982, לאחר שעבד כעורך דין פרטי, הוא מונה לשופט שלום בחיפה. במארס 1993 קודם לבית המשפט המחוזי בחיפה.
השופט ג'ובראן מונה לתפקיד בעליון בשנת 2003, תחילה כשופט בפועל וב־2004 קיבל מינוי קבע. הוא זכה להיות האזרח הערבי הראשון במינוי של קבע בבית המשפט העליון, והוא קיבע את הדרך לבאים אחריו. קדם לו בעליון עבד א־רחמן זועבי, אך הוא כיהן כשופט במינוי זמני בלבד.
אף שמונה על תג "השופט הערבי" בבית המשפט העליון, פסקי הדין שלו הצטיינו במקצוענות וענייניות המשקפות את הנרטיב המשפטי. מלבד זאת הוא הדגיש מאוד את ערך השוויון, זכויות מיעוטים, הכלה חברתית ואנושיות רבה. אי לכך, בפסיקות עקרוניות שהתכתבו עם חשש מפגיעה בזכויות מיעוטים נותר השופט ג'ובראן לא אחת בדעת מיעוט. עורכי דין ופרקליטים אהבו להופיע באולמו בשל אורך הרוח והאנושיות שלו.
ביוני 2017 מונה לכהונת משנה לנשיאת בית המשפט העליון, ועוד קודם לכן הוא כיהן גם כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה־20. באותה שנה, עם הגיעו לגיל 70, פרש לגמלאות.
בין פסיקותיו הבולטות היו דחיית ערעורו של הנשיא לשעבר משה קצב על הרשעתו באונס, דעת מיעוט נגד חנינה לעבירות שבוצעו במהלך ההתנתקות ב־2005, הכללת יישובים ערביים במפת האזורים בעדיפות לאומית של הממשלה ועוד. הוא גם היה שותף למיני־סערה כאשר לא שר את "התקווה" במהלך טקס החלפת השופטים, אך זכה לגיבוי מחבריו שגרסו כי אין להכריח את אזרחי המדינה הערבים לשיר מילים שאינן מדברות אליהן או משקפות את שורשיהם.
נשיא המדינה יצחק הרצוג ספד לו: "השופט ג'ובראן פרץ דרך. הוא ייזכר כאיש אשכולות, אשר הקפיד בכבוד האחר וייצג קו ערכי, מנומק ורגיש".
היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן הביעו צער על מותו של ג'ובראן וציינו שהיה "מגדלור של צדק וזכויות אדם".
