ת"ז: בת 40, מקיבוץ הזורע, אדריכלית נוף, מנהלת את אגף התכנון בקרן קימת לישראל. נשואה לרן ואמא של תמר, גפן ודגן.
"היינו בדרך לשבעת המינים ונעצרנו", צוחקת נעה טל, שלאורך השנים עבדה במרחבי הטבע האורבניים אבל גם בשמורות הטבע והגנים הלאומיים, שם למדה את מערכת האיזונים העדינה בטבע שסביבנו. תחום נוסף שבו היא טובלת את רגליה כבר שנים רבות הוא היערנות, שבו היא מעמיקה את הידע והשורשים במסגרת תפקידה בקק"ל. ועכשיו, את כל הידע הזה היא מביאה לתפקיד החשוב שהיא ממלאת - שיקום היערות שנפגעו במלחמה, גם בדרום וגם בצפון.
"הפגיעה ביערות הדרום נמצאת בכותרות, ובצדק", אומרת טל, "מעל 30 אחוז מהשטחים הפתוחים שבאזור עוטף עזה הם יערות. כבר היום, במצב של לחימה, ובלי לדעת מה יקרה בעתיד, אנחנו פועלים כדי לנסות לצמצם את הפגיעה בשטחים הפתוחים, בדגש על היערות. זה נעשה תוך שיח עם הצבא, שמתייעץ איתנו ומנסה להבין איך לפעול כדי לפגוע פחות במערכות האקולוגיות".
לדבריה, מדובר במשימה לאומית. "ברור לנו שהשיקום של שטחי היער הוא שיקום של איכות החיים עבור התושבים, שכולנו תקווה שיחזרו לחיות באזור כמה שיותר מהר וצריך להחיות עבורם את השטחים הפתוחים גם בדרום וגם בצפון", היא אומרת, "היערות הם נכסים ציבוריים חשובים מאוד עבור אזרחי מדינת ישראל. המערכת האקולוגית העשירה והמגוונת שמתקיימת בהם נמצאת בסכנה בגלל תהליכים שקרו במהלך השנים, וכמובן לאחרונה, וחייבים לעצור את זה. היער קריטי לנו כחברה חפצת חיים שרוצה לחיות כאן ברמת החיים הגבוהה ביותר".
מה המיוחד ביערות הישראליים?
"הרבה פעמים אנחנו נמשכים לדימוי האירופי של יער עבות עם עצי ענק, אבל הייחוד של היערות הישראליים הוא דווקא במגוון העצים המטורף שיש בהם", מסבירה טל, "לצערנו, ליערות שלנו אין תקצוב במוסדות התכנון. למעשה, מסתכלים עליהם כעל עתודת קרקע לשימושים אחרים. אם נמשיך בקצב הזה לא בטוח שבעוד עשר שנים יהיו לנו יערות במדינת ישראל, כי הם נמצאים באיום אמיתי. כשהתחלתי לעבוד בקרן קימת לישראל, לפני קצת יותר משמונה שנים, שמונה אחוזים משטחי המדינה היו יערות. היום אנחנו עומדים על שבעה אחוזים. זו מדיניות שחייבת להשתנות, וזו האחריות שלי כמנהלת אגף התכנון בקק"ל - להילחם על כל פיסת יער ולוודא שהנכס האקולוגי והציבורי הזה מטופל כראוי".
לדבריה, אחת הדרכים לעשות זאת היא לחוקק את "חוק היערות", שיעגן את חשיבות היער כחלק מהותי מהשטחים הפתוחים במדינת ישראל, יחד עם החופים ושמורות הטבע, וגם לדאוג לכך שמדינת ישראל, שחתמה בשנים האחרונות על אמנת האקלים והתחייבה להרחיב את שטחי היער - אכן תעשה זאת.
בינתיים, עד שהמדינה תצא משעת החירום האקוטית שבה אנחנו נמצאים החל מ-7 באוקטובר ותחזור לטפל בדברים כמו היערות והשטחים הפתוחים, לוקחים טל וחבריה את המושכות לידיים ודורשים שיינתנו להם סמכויות פעולה לניהול ושימור השטחים הפתוחים.
למה הכוונה?
"אנחנו רוצים שיינתנו לנו סמכויות להפעיל סנקציות נגד מי שעושים עבירות ביער, כמו למשל השלכת פסולת רגילה או פסולת בניין, שמוצאות את דרכן ליערות ולשטחים הפתוחים, דבר שפוגע ברמה יומיומית ביער. כיום אנחנו כבר משתמשים במערכות שמתעדות בלייב את מבצעי העבירות הללו, ואנחנו רוצים להיות מסוגלים לתת להם קנס. גם נושא כריתות העצים דורש טיפול. יש גורמים רבים שכורתים עצים ביערות, למשל לטובת הסקה או בנייה, או רוכבי אופנועים שרוצים לפתוח לעצמם מסלול - אבל אין לנו נגדם שיניים. חוץ מלקחת פרטים, היערן לא יכול לעשות כלום. לכן, צריך להרחיב את הסמכויות שלנו בדומה לאלה של פקחי רשות שמורות הטבע והגנים, שיכולים לעצור בעצמם מבצעי עבירות שונות שמתבצעות בשטחם".
התשוקה שבה טל מדברת על היערות מידבקת, עד שמתחשק לי לעזוב הכל וללכת לחפש לעצמי איזה יער, או לעשות מקלחת יער. טל אומרת שטיול ביער הוא משהו שצריך לעשות על בסיס קבוע, ושלכל אחד מאיתנו יש יער במרחק סביר מהבית. "זה לא בגלל שהיערות מתפשטים", היא צוחקת צחוק חצי עצוב, "אלא מפני שהערים והיישובים התרחבו וכיום הם צמודי דופן ליערות. צריך פשוט לצאת ולספוג את השקט, הרוגע והניקיון הנפשי שהיער נותן, לפתוח את הנפש ולחוות טהרה והתחדשות".
איזה יער מועדף עלייך?
"איזו שאלה זאת? זה כמו לשאול את מי מהילדים אני יותר אוהבת! טוב, עכשיו ברצינות. בדרום - יער יתיר, היער הדרומי ביותר, ודווקא בחורף ובקיץ, בשתי עונות הקיצון. בחורף אפשר לחוות בו שלג ובקיץ מאוד נעים שם, עם שבילי אופניים מטורפים, שבילי הליכה נוחים ושולחנות פיקניק שצופים לנוף. במרכז הרוב מכירים את יער בן שמן, אבל אני רוצה להפנות ליער חדרה, יער באזור חולי ויפהפה, פנינה מדהימה של טבע עם אזורים נגישים ומונגשים לציבור, עם השתנות עונתית מאוד חזקה שמאפשרת לחוות את כל ארבע העונות. בצפון אני ממש ממליצה על יער כפר החורש שנמצא בעמק יזרעאל. זה יער קטן, משפחתי בקנה המידה שלו, עם מסלולי טיול מדהימים, מנזרים עתיקים שמגלים אותם תוך כדי הליכה ומעיינות שנמצאים בתוכו. אבל לא משנה לאן תלכו - בכל היערות הפריחה עכשיו משגעת והם רק קוראים לנו לבוא".
