לראשונה משנת 1982, אחרי 42 שנה, החליטה עיריית ירושלים להחזיר את העדלאידע למרכז העיר. העדלאידע צפויה לצעוד ביום שני הקרוב, אך בצל המלחמה היא סופגת ביקורות ציבוריות קשות - גם ממשפחות חטופים, שמסרבות לקבל את צעדות השמחה ברחובות כשיקיריהן עדיין בשבי.
העדלאידע המרכזית בישראל - העדלאידע בחולון, שנחשבת לאחד מסמלי פורים - לא תתקיים השנה. כבר בחודש שעבר הודיעה העירייה כי "אין זה נכון לערוך אירוע כה גדול ושמח כאשר משפחות רבות כל כך חרדות ליקיריהן החטופים, ואחרות כואבות על יקיריהן שנפלו". במקום העדלאידע, תערוך העירייה אירועי פורים לתושבים במספר מוקדים בעיר. גם במודיעין החליט ראש העירייה חיים ביבס כי בצל המלחמה העירייה לא תתקיים השנה את העדלאידע המסורתית. תקציב העדלאידע העירוני יחולק לבתי הספר היסודיים לצורך קיום חגיגות פורים קהילתיות בתוך בתי הספר. גם בערים רבות נוספות הכריזו על חגיגות "בפרופיל נמוך" שמיועדות בעיקר לילדים.
כמה מהמשפחות ואזרחים רבים נוספים אף פתחו עצומה בקריאה לראש העירייה משה ליאון לבטל את העדלאידע. "האירוע מנותק מהמתרחש במדינה", אמרה תום ברקאי, קרובת משפחה של אחד החטופים. "אנו, אזרחיות ואזרחי המדינה, מבקשים לדחות את האירוע הגדול ולקיים עבור הילדים אירועים נקודתיים שפחות צורמים בעין. אין מקום להשתמש במרחב הציבורי וברחובות ירושלים לאירוע כל כך מנותק ממשפחות החטופים ומהמשפחות השכולות שבעיר, שעבורן זה אגרוף בבטן הרכה", הוסיפה ברקאי.
ולא רק בקרב משפחות חטופים נשמעה התנגדות לקיום האירוע. נעמי חביב, תושבת ירושלים, אמרה כי "זה נראה לי ממש זלזול מוחלט במצב שבו אנחנו נמצאים. גם הילדים שלי הולכים להתחפש ולשמוח בחג הזה, אבל יש הבדל בין חגיגות בבתי הספר והקהילות לבין חגיגה גדולה עם במות ובובות ענק ברחובות. אפשר לחכות עוד שנה".
את העצומה נגד קיום העדלאידע יזמו תושבים מירושלים, אך גם מחוץ לעיר. מורן אהרוני, תושבת ירושלים ומיוזמי העצומה, אמרה: "אני מתנדבת בירושלים במטה החטופים והנושא הזה מדיר שינה מעיניי. קורים הרבה דברים שממשיכים לחגוג את החיים בעיר הזאת - מרתון, פעילויות וחגים. אבל המחשבה שיהיו במות בידור ענקיות כל כך חורה לי ואני חושבת על המשפחות שמחכות לאהובים שלהן וזו הסחת דעת כל כך גדולה".
אילה מצגר, כלתו של יורם בן ה־80 שעדיין בשבי חמאס, קראה לעירייה "לפרק" את האירוע לאירועים קטנים בקהילה, ולהימנע מאירוע ציבורי גדול. "זה לא מתאים השנה. מסתובבות בינינו השנה הרבה מדי משפחות אבלות, שכולות, שמחזיקות את העובדה שכמעט שישה חודשים יקיריהן בשבי. אני מבינה שקשה ולא רוצים לפגוע בשמחה של הילדים, אבל עדיף לארגן להם בקהילה אירועים קטנים. אנא, פרקו את העדלאידע הגדולה והציבורית. השמחות הגדולות לא מתאימות השנה. עם ישראל לא שמח".
גם אייל, אביה של סמלת רוני אשל ז"ל, התצפיתנית שנהרגה במוצב נחל עוז, יוצא נגד קיום העדלאידע: “אני לא מצליח להבין את הרציונל שעומד מאחורי ההחלטות הללו השנה. רק אתמול נהרג ברצועת עזה עוד חייל מילואים. זה באמת הזמן לחגיגות פורים ועדלאידע? מה בוער לעשות כעת חגיגות עם כל הכאב והשכול הכבד שלנו? זה לא הזמן המתאים לחגיגות".
עופר, אביו של סמ”ר עמרי פרץ ז”ל, שנהרג בקרבות הגבורה בכיסופים, מחזיק בדעה דומה. "אפשר לחגוג בגני ילדים ובבתי הספר, אבל זה פשוט לא נתפס שמקיימים עדלאידע גדולה. הממשלה הייתה צריכה להנחות את הרשויות לקיים חגיגות צנועות. המלחמה עדיין נמשכת, ובכל יום מצטרפות משפחות למעגל השכול".
עמדה שונה הציג יזהר שי, שבנו סמ”ר ירון אורי ז"ל, לוחם הנח"ל נהרג בקרבות. “אנחנו לא במצב רוח לחגיגות, אבל אין לנו טענה כלשהי למי שכן רוצים לחגוג”, אמר שי.
עינב מוזס, כלתו של גדי מוזס שחטוף בעזה, משוכנעת שזו לא העת לחגיגות. "אין מקום לקרנבל כל עוד אנחנו בעיצומה של מלחמה. בזמן העדלאידע חיילים נהרגים, חטופים נמקים בשבי ואלפי אזרחים עקורים מבתיהם. 40 שנה לא חגגו עדלאידע בירושלים. זה לא הזמן לחגיגות".
חן אביגדורי שאשתו ובתו שרון ונועה שוחררו משבי חמאס מדבר על ערבות הדדית: “אנחנו בתקופה שהערך הכי חשוב, שעולה שוב ושוב למבחן הוא הערבות ההדדית. כשבעיר הבירה מחליטים לעשות קרנבל כאילו 7 באוקטובר לא קרה, בשעה שיש חטופים בעזה, כשיש אלפי לוחמים ברצועה, כשיש עשרות אלפי אזרחים שנעקרו מביתם, זה יותר מטעם לפגם. זה להגיד למשפחות חטופים, נרצחים, פצועים, לוחמים - תודה לכם, אנחנו המשכנו הלאה".
מעיריית ירושלים נמסר: "ההחלטה על קיומה של העדלאידע התקבלה מתוך הבנה ורגישות לשיח הציבורי ובעיקר לתחושותיהן של משפחות החטופים, הנופלים והפצועים. העדלאידע מהווה קיום צוואתם של הנופלים, ביניהם לא מעט מבני ירושלים עצמה. האירוע יוקדש לילדים, יעלה על נס את גבורת לוחמי המילואים, המפונים וגיבורי העוטף ויעלה את המודעות לחסרון החטופים. את שיירת בובות הענק יוביל בראש מיצג סמל החטופים".
חן אביגדורי שאשתו ובתו שוחררו מהשבי: "לקיים עדלאידע זה להגיד למשפחות חטופים, נרצחים ופצועים - תודה לכם, המשכנו הלאה"
