"יצאתי מבית הנשיא, נתניהו התקשר והודיע שאני מפוטרת", כך על פי עדותה של ציפי לבני אתמול במסגרת משפט נתניהו. "אחד הנימוקים היה שנפגשתי עם אבו־מאזן ללא רשותו כמה חודשים לפני כן. נדמה לי שהוא דיבר על 'פוטש שרציתם לעשות נגדי'. נושא חוק ‘ישראל היום’ לא עלה. לא זוכרת שזה נאמר".
שרת החוץ לשעבר, ציפי לבני, העידה לראשונה בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת משפטו של ראש הממשלה. לבני העידה במסגרת תיק 2000 - תיק שיחות נתניהו־מוזס. בתיק מואשם נתניהו במרמה והפרת אמונים, ואילו מוזס נאשם בהצעת והבטחת שוחד. לבני מוזכרת באישום במה שמוגדר בו כ"אירועי רקע לפגישות של נתניהו ומוזס".
בעדותה, אמרה אתמול לבני, כי עיתון "ישראל היום" היה בעיניה עבירה על חוק מימון המפלגות, מאחר ששימש למעשה ככלי תעמולה של נתניהו. בשל כך, רצתה לבני להעביר את חוק "ישראל היום" - שהוביל בסופו של דבר לפיטוריה ולפיטורי שר האוצר, יאיר לפיד, ולבחירות.
חוק "ישראל היום" הוגש על–ידי חבר הכנסת איתן כבל ב־12 במארס 2014, ונועד לאסור חלוקת עיתונים בחינם. בנובמבר 2014 קיימה ועדת השרים דיון בהצעה, והחליטה על חופש הצבעה לחברי הממשלה. ב־12 בנובמבר אושר החוק בקריאה טרומית. ברקע, לפי כתב האישום, ברבעון האחרון של 2014 קיימו נתניהו ומוזס שש פגישות לפחות במעון ראש הממשלה בירושלים - כולל אחת יום לפני ההצבעה בוועדת השרים, שבה סוכם שיינתן חופש הצבעה.
בכתב האישום צוין כי ראש הממשלה לא חשף בפני מוזס את התוכנית של זאב אלקין - "לתקוע" את החוק בוועדת הכנסת, אחרי שיאושר בקריאה טרומית במליאה. השיחות הוקלטו לבקשת נתניהו, וללא ידיעתו של מוזס, ובמהלכן דנו השניים באופי הסיקור של נתניהו ב"ידיעות אחרונות" - ובקידום חוק “ישראל היום”.
בעדותה, התייחסה לבני לחופש ההצבעה שאפשר נתניהו לפני ההצבעה בקריאה טרומית, ואמרה כי הופתעה: "חשבתי שהחוק לא יעבור, אז זה לא היה הנושא המרכזי שעסקתי בו בימים האלו. יוזמי החוק היו נציגים מכל סיעות הבית, כולל הקואליציה. החלפתי מילה עם נתניהו בנוגע להצעת החוק בסמוך למועד של ועדת השרים, ואז זאב אלקין - שהפך באותו שבוע ליו"ר הקואליציה - אמר 'הגענו להסכמות'. אני חושבת שאמר שזה מתואם עם עפר שלח מיש עתיד. הוא שאל אם זה מקובל על ראש הממשלה, ונתניהו השיב 'בוודאי'".
"הנחתי שנתניהו יתקע את החוק באמצעות ערר", הוסיפה לבני. "אבל כשהוא נתן חופש הצבעה הוא למעשה העביר את החוק מהממשלה, שבה הוא יכול לשלוט, לכנסת". בהמשך פיטר נתניהו את לבני ולפיד, ישראל הלכה לבחירות - והחוק נגנז.
בפתח החקירה הנגדית הדגיש סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד, כי לבני היא "יריבה פוליטית" של ראש הממשלה, וניסה להראות שהיו סיבות שאינן קשורות לחוק ‘ישראל היום’, שהובילו להתפוררות הקואליציה ולהליכה לבחירות.
עו"ד חדד ציין כי "יריב לוין אמר בחקירה שהממשלה הייתה גיהינום. לבני, לפיד וליברמן - הדבר היחיד שהסכימו עליו שיש צורך להחליף את נתניהו. חוץ מזה כלום". לבני השיבה: "לוין לא ידע שהתחלנו בתהליך מדיני עם הפלסטינים. נתניהו הסכים למהלכים שאולי לוין לא היה שותף להם. בעיניי התהליך המדיני היה חשוב, ובו פעלתי יחד עם ראש ממשלה".
בהמשך הדגישה לבני כי אינה זוכרת שדיברה עם לפיד על החוק, ציינה שהחוק לא היה "הדבר הכי חשוב בעיניה", וחשבה שנתניהו יעצור אותו. לאחר מכן העידה כי נפגשה עם מוזס לפחות פעמיים־שלוש ודיברה איתו על החוק. לטענתה הוא לא היה צריך לבקש ממנה לתמוך בחוק משום שידע שהיא מתנגדת לחלוקה בחינם של “ישראל היום”. לבני הוסיפה: "חשבתי שצריך למנוע את חלוקת העיתון בחינם, ולמוזס היה אינטרס כלכלי שהחוק יעבור מסיבותיו. זה טבעי ולגיטימי כל עוד אין בזה 'תן וקח'".
לבני אישרה שהעבירה חוות דעת כלכלית של “ידיעות אחרונות” על החוק ליועצים המשפטיים בוועדה שדנה בו: “מוזס שאל אותי האם יש לי עניין בקבלת חוות הדעת. אמרתי לו שאני לא הולכת לייצג את העניינים הכלכליים של העיתון בהקשר חוק ישראל היום, אלא את העניינים שלי”. עם זאת, היא ציינה כי אכן העבירה את חוות הדעת הכלכלית העברה טכנית לדבריה.
