בג"ץ קבע פה אחד כי על רשות האוכלוסין להנפיק לזוגות נשים תעודות לידה מתוקנות שישקפו את מעמדן כאימהות של ילדיהן המשותפים. מדובר בעתירה של תשעה זוגות נשים לסביות, שהביאו ילדים לעולם והסתייעו בתרומת זרע אנונימית.
הזוגות דרשו משר הפנים ורשות האוכלוסין להנפיק לילדיהם תעודות לידה מתוקנות שכוללות גם את שם האם היולדת - וגם את שם האם שמעמדה ההורי הוסדר בהליך משפטי. רשות האוכלוסין סירבה בטענה כי תעודת הלידה היא מסמך שמשקף את ההורות הביולוגית בעת הלידה, וככלל היא מסמך אשר "קופא בזמן".
ממלא מקום הנשיא, השופט פוגלמן, קיבל את עמדת המשיבים שלפיה תעודת הלידה נועדה לתעד את זהותו של היילוד בנקודת הזמן הראשונית של חייו: עם אירוע הלידה. לצד זאת, הוא דחה את עמדת המשיבים שגרסה כי תעודת הלידה נועדה לשקף אך ורק הורות ביולוגית.
השופט פוגלמן הדגיש שככל שמצב הדברים המשפטי הוא שבעת הלידה היו ליילוד שני הורים, הדרת ההורה הלא ביולוגי מתעודת הלידה משמעה העדפת מעמדה של ההורות הביולוגית על פני הורות שכוננה משפטית.צוין כי לאחר הסדרת המעמד ההורי, במישור הדין המהותי, הורותם של שני ההורים – ההורה הביולוגי וההורה הלא ביולוגי – היא הורות שווה, אשר כוללת את אותו סל זכויות וחובות הוריות. לפיכך, נקבע שאין מקום להבחין בין ההורים במישור הרישום, בעוד במישור הדין המהותי יש שוויון בין ההורים.
