שתי תוכניות הריאליטי המרכזיות כרגע, 'מאסטר שף' (קשת 12) ו'פקין אקספרס' (רשת 13) צולמו לפני 7 באוקטובר. על המדף ממתינות עונות של תוכניות נוספות שצולמו טרום־נפילת השמיים, כגון 'הישרדות' ו'המירוץ למיליון'. הנ"ל מייצגות את האסקפיזם במובן הכי קיצוני: בחוץ יש מלחמה, עשרות אלפי פליטים ופליטות בארצם ואין לדעת מתי יחזרו החטופים והחטופות ובאיזה מצב, אבל בתשע וחצי בערב נקבל ד"ש מעולם אחר. והקטע? זה פחות גרוע ממה שמחכה בעתיד הלא־רחוק.
כי בקרוב ממש יתחילו ללהק ולצלם את תוכניות הריאליטי של עידן פוסט 7 באוקטובר. אלה יהיו אותן תוכניות בדיוק, כי השינוי שהציבור לא דורש במדינה לא יקרה מעצמו על המסך, בתוספת כל חומר הגלם הטרגי שנוצר בכמויות מבהילות בחצי השנה האחרונה. הפיילוט היה 'הכוכב הבא', שניצלה את העושר המוזיקלי בתחום הדיכאון כדי להגיד שזה לא "בידור", ובכך להכשיר את הקרקע עבור פורמטים אחרים.
קחו טראומה לאומית ותכפילו אותה בשישה ימי שידור בשבוע (אין ריאליטי בשישי בערב, זה לא כלכלי) ותקבלו צונאמי של אודישנים ספוגי בכי מעל סיר חריימה וקווי עלילה קורעי לב בכיכובם של אנשים שחייהם נחרבו. מ'האח הגדול' דרך 'חתונה ממבט ראשון' ועד 'נינג'ה ישראל' ו'משחקי השף', ובעצם כל תוכנית שלא מתבססת אך ורק על סלבס: כולן יחפשו וסביר להניח שגם ימצאו את המשתתפים והמשתתפות שיסכימו לצאת ל"מסע" ולעבור "תהליך", שזה בעצם להתפשט נפשית ורגשית מול המצלמות ולהפקיד את עצמך בידיים של הפקה שמחויבת לספק סחורה מאוד מסוימת. האמצעים, כידוע, לא כוללים הגדלת ראש בתחומי האתיקה, המוסר והקומון סנס.
בצד השני של המשוואה יהיו כנראה צופים וצופות שיעברו בעצמם "מסע" ו"תהליך" שבו נהר אין־סופי של זוועה וצער ייטחן ויהפוך לקלישאה שחוקה, מקהת חושים וכמובן מניפולטיבית. השימוש של הריאליטי ב־7 באוקטובר לא יסייע להחלמה הקולקטיבית, שגם ככה לא סובלת מעודף סיכויי הצלחה תחת אקלים סוער מבחינה ביטחונית, פוליטית וחברתית. להפך: הוא ייקח מהאסון את מה שבאמת צריך להתרכז בו (המחדל, הזחיחות, הריקבון) ולא ישאיר דבר מלבד נוזל טהור של קיטש.
