אחרי המלכה ראניה, מגיע תורו של שר החוץ הירדני איימן ספדי, השר (הדרוזי) הוותיק והבכיר ביותר בממשלת ירדן, לתקוף במילים חריפות מאוד את ישראל. לצד מזכ"ל האו"ם, במסיבת עיתונאים משותפת, ירה ספדי לכיוונה של ישראל חזיזים ורעמים. עזה, טען, הפכה לבית קברות לא רק לילדים - אלא גם לקהילה הבינלאומית שלא פועלת נגד ישראל. לדבריו, הכניסה לרפיח תהיה אסון, אך ישראל לא מוכנה להקשיב. הוא הוסיף כי ירדן לבדה לא תוכל לעצור את נתניהו שהחליט לצאת נגד כל העולם, ונזף בביידן שבמקום לשלוח לישראל נשק - חייבים לשגר מיד משלחות מכל העולם שיביאו להפסקת אש.
התגובה הירדנית קשה במיוחד הפעם. צריך לזכור שלמעלה מ־50 אחוז מאוכלסיית ירדן הם פלסטינים, למרביתם קרובי משפחה ברצועה, וליבם עם הגדה המערבית ועזה. אני מכירה חמש משפחות בעמאן שאיבדו ביחד 50 קרובים ברצועה. הזעם לא דומה לזה שבמצרים או בכל מדינה ערבית אחרת. כשצילצלתי לאחד מידידיי בעמאן, לבדוק אפשרות שאגיע, הוא התחנן שאשאר בבית. אף אחד לא יוכל לערוב לביטחונך, הסביר, אם יידעו שאת ישראלית דמך מופקר.
מצד שני, ישראל צריכה להחליט בתוך ימים ספורים האם להיענות לבקשת ירדן ולהגדיל את מכסת מי השתייה במחיר סמלי, או להתחשבן על ההתקפות חסרות התקדים ולעכב את ההזרמה. ישראל לא ממהרת להגיב, ובמקביל כל הטיסות מתל־אביב לעמאן נמחקו מהמפה בבת אחת. אין גם אוטובוסים למעברים היבשתיים. ומצד שלישי, אסור לשכוח שחיל האוויר הירדני ניטרל מל"טים של האופוזיציה העיראקית שכוונו להגיע לישראל.
ירדן, בנוסף, היא גם שיאנית הסיוע. המלך עבדאללה, יורש העצר חוסיין והנסיכה סלמא, שלושתם טייסים, הם חלוצי הסיוע האווירי לרצועת עזה. אתמול נרשם השיא, עם שישה מטוסים שהצניחו אל חלקה הצפוני של הרצועה ארוחות מוכנות, שמיכות, תרופות ובקבוקי שתייה, באישורה המלא של ישראל.
כדאי להקשיב לרג'א טאלב, פרשן מדיני בכיר בעמאן שמציג את תמונת הרחובות. אתמול התקיימה הפגנה מול בניין שגרירות ישראל. בניגוד להפגנות קודמות, הפעם הגיעו אלפים - כולל קבוצת נשים מבוגרות - שצבאו על הסימטאות ונתקלו בכוח משטרה שירה לעברם גז מדמיע כדי למנוע התפרצות לבניין. טאלב מסביר שהזעם מופנה לא רק לבניין הריק של השגרירות (השגריר וצוותו הוצאו בבהילות כבר לפני חמישה חודשים וחצי), אלא גם לקבוצת סוחרים ירדנים שמתעקשת למכור ירקות, פירות וחומרי בניין לישראל. המצב הכלכלי בירדן בכי רע, הסוחרים ממשיכים, והרחוב קורא בשמותיהם ומפגין נגדם.
וההתדרדרות מסלימה: בסוף השבוע נלכדו שני פלסטינים חמושים ליד היישוב פצאל בבקעת הירדן. הרבש"ץ זיהה את החשודים ועצר אותם ללא התנגדותם. היו ברשותם קלצ'ניקוב ושתי מחסניות, ובחקירתם סיפרו כי תיכננו לבצע פיגוע המוני ביפו "כנקמה על עזה". גורמי ביטחון בכירים דאגו לעדכן את עמיתיהם בצד הירדני, ובאותה הזדמנות גם העבירו תודה מיוחדת על השמירה על בניין השגרירות.
אמש תוכננה עוד הפגנה, הפעם של צעירים, מול שגרירות "האויב הציוני". טאלב טוען שהפרלמנט מגבה את המפגינים, ושהסכם השלום נותר ריק מתוכן, ולא מבוטל לפי שעה רק בגלל ההתחשבנויות עם האמריקאים. "הנשיא ביידן מכיר את התמונה המלאה", טוען מקורבו של המלך עבדאללה, "קיבלנו אישור לנהל את המאבקים שלנו בדרכנו". המלך עצמו שותק. הוא מדבר רק מאחורי דלתיים סגורות, בארבע עיניים.
מה יהיה על יחסי ירדן עם ישראל? המומחים הוותיקים, מכאן ומשם, טוענים שכל עוד נתניהו הוא ראש הממשלה, היחסים יישארו צוננים. הרבה יותר קפואים משנות השפל הקודמות.