הדרישה ממהגרים, פליטים ומבקשי מקלט לקבל עליהם ערכים גרמניים כמו שוויון מגדרי, זכויות להט"ב וחופש ביטוי, נמצאת בדיון הציבורי בגרמניה במשך שנים. מאז 7 באוקטובר, כשמוסלמים רבים בגרמניה חוגגים את הטבח ומוחים נגד פעולות צה”ל בעזה, הבהירו פוליטיקאים רבים בברלין כי חלק מהדרישות החדשות לתושבות קבע ואזרחות יהיו מעתה קשורות גם בגישה שלהם ליהודים וליהדות.
מסמך מיוחד של משרד הפנים שהודלף למגזין "דר שפיגל" שופך עוד אור על השינויים החדשים בשאלות שבהן ייתקל מי שמגיש בקשה לאזרחות גרמנית. מדובר ב־33 שאלות שחייבים לענות נכון לפחות על מחציתן.
לפי המסמך, בין היתר, יישאלו הפונים שאלות כמו מתי נוסדה מדינת ישראל, מה העונש הצפוי למי שמכחיש את השואה בגרמניה ואיך נקרא בית התפילה היהודי. מי שעובר את הליך ההתאזרחות במדינת סקסוניה אנהלט שבגרמניה, יידרש גם להצהיר על הכרתו בזכות קיומה של מדינת ישראל.
"אם אתה לא שותף לערכים שלנו, אתה לא יכול לקבל דרכון גרמני", אמרה שרת הפנים ננסי פייזר, שמאז טבח 7 באוקטובר נוקטת ביד קשה כדי להוציא מחוץ לחוק ארגונים איסלאמיסטיים ולעקור את שורשי האנטישמיות מארצה, "אין לנו סובלנות לאנטישמיות וגזענות. זה קו אדום. כל גילוי של גזענות או בוז לאנושיות ימנע מהפונים אזרחות".
"השואה הייתה פשע נגד האנושות ונגד העם היהודי", אמרה פייזר, "בגללה אנחנו אחראים לחיי יהודים ולזכותה של ישראל להתקיים. האחריות הזו היא חלק מהזהות שלנו”.
בשנים האחרונות, המגמה של ממשלת גרמניה הייתה להפחית את הדרישות לבקשה לאזרחות מבחינת זמן השהייה הנדרש. אם בעבר תושב היה צריך לשהות במדינה לפחות שמונה שנים כדי להגיש בקשה, הרי שכעת הופחת זמן השהייה לחמש שנים, ובמקרים שבהם הרשויות מדווחת על קצב השתלבות חיובי, היקלטות בחברה הגרמנית ואימוץ הערכים הדמוקרטיים הבסיסיים של המדינה, תושב יכול להגיש בקשה לאזרחות כבר אחרי שהייה של שלוש שנים.
