מדברת על הכל, מספרת על האכזריות של מחבלי חמאס ומייחלת לשובם של החטופים הביתה: החטופה עמית סוסנה, ששוחררה משבי חמאס, העידה בריאיון ל"ניו יורק טיימס" כי הותקפה מינית בשבי.
"הוא הגיע אליי, דחף את הנשק שלו לכיוון המצח שלי - והכה אותי. הוא גרר אותי לחדר הילדים, חדר מלא בפוסטרים של ילדים - ואז כיוון עליי את הרובה, והכריח אותי לבצע בו מעשה מיני", סיפרה לעיתון האמריקאי.
לדבריה, המחבל ששמר עליה ישן בחדר סמוך, ונהג לעתים קרובות להיכנס לחדר השינה שבו הוחזקה כשהוא לבוש בתחתונים בלבד. לפעמים התיישב לידה על המיטה - ואז הרים את חולצתה ונגע בה. המחבל שאל אותה גם שוב ושוב מתי צפוי המחזור שלה. סוסנה העידה כי כאשר המחזור הסתיים, היא ניסתה למנוע ממנו לתקוף אותה מינית בכך שהעמידה פנים שהדימום נמשך - במשך שבוע שלם.
התקיפה המינית הקשה שתיארה התרחשה לדבריה כמה ימים לאחר מכן, בסביבות 24 באוקטובר: היא סיפרה כי בשעת בוקר מוקדמת המחבל שחרר אותה מהשרשרת שאליה נכבלה. הוא התעקש שתתקלח, אך היא סירבה. הוא הוליך אותה למטבח, הציג לה סיר מים רותחים על הגז - ואחר כך לקח אותה למקלחת, שם נתן לה את המים החמים, כדי שתשפוך אותם על עצמה.
היא שטפה עצמה במשך כמה דקות, ואז שמעה אותו עומד בדלת השירותים וקורא לה: "מהר עמית, מהר". לפי עדותה, "הסתובבתי, וראיתי אותו עומד שם - עם נשק". עמית סיפרה שניסתה לכסות את עצמה במגבת, אך המחבל הכה אותה. "עמית, עמית, תורידי את זה", הוא אמר לה - והיא נאלצה להיענות לדרישתו, כשהנשק בידו.
"הוא הושיב אותי על קצה האמבטיה, סגרתי את הרגליים והתנגדתי. הוא המשיך להכות אותי, שם את הנשק שלו בפרצוף שלי, ואז גרר אותי לחדר השינה", סיפרה. אחרי שתקף אותה מינית, הוא הלך להתקלח - והותיר אותה עירומה, בחושך. כשהמחבל חזר - לדבריה - הוא הראה סימני חרטה. "הוא אמר 'אני רע, אני רע. בבקשה אל תספרי לישראל".
היא סיפרה כי אחר כך חששה בכל רגע ששוב תותקף מינית. "אי אפשר להסתכל עליו, אבל צריך. הוא זה ששומר עלייך, את איתו - ואת יודעת שבכל רגע זה יכול לקרות שוב. את תלויה בו לחלוטין".
סוסנה בת ה־40, עורכת דין בפירמת "לוצאטו את לוצאטו", נחטפה מביתה בכפר עזה אחרי שהתחבאה בארון בממ"ד. לפני כן היא עוד הספיקה לכתוב למשפחתה שהמחבלים "בחוץ", ושהיא שומעת יריות. דירתה הקטנה של סוסנה נשרפה כליל, והממ"ד הפך לכוך מפויח. בעת חטיפתה, סוסנה תועדה נאבקת באומץ בשבעה חוטפים ואף מפילה על הקרקע את אחד מהם שניסה להרימה על כתפו. בינואר השנה סיפרה כי הוכתה קשות על ידי חוטפיה - וכי חלפה שעה עד שחצו את הגבול לרצועה.
עדותה של סוסנה מגיעה כשברקע גובר החשש שהחטופות שמוחזקות עדיין בשבי נמצאות בסכנה של אלימות מינית, לצד מעשי האונס המזוויעים שביצעו המחבלים במתקפת הטרור הרצחנית של חמאס ב־7 באוקטובר. גם הדוח של שליחת האו"ם פרמילה פאטן, שקבע כי יש ראיות לכך שבוצעו מעשי אונס קשים ביותר בטבח, אישר כי חטופות וחטופים עברו אלימות מינית - והזהיר כי זו עלולה עדיין להימשך.
סוסנה סיפרה לטיימס כי היא גרה לבדה בבית חד קומתי בצד המערבי של קיבוץ כפר עזה והתחבאה בחדר השינה שלה שמשמש גם כממ״ד. ברבע לעשר בבוקר חדר מחבל לביתה וגרר אותה החוצה, מחבלים נוספים הצטרפו אליו וצילומי וידאו הראו אותה נאבקת בהם כל הדרך לעזה. בדוח בית החולים שהוכן זמן קצר לאחר שחרורה נכתב כי היא שבה לישראל עם שברים בארובת העין הימנית, בלחי, בברך ובאף וחבלות קשות בברך ובגב.
בימים הראשונים בשבי, השומרים כבלו את הקרסול שלה למסגרת החלון, לדבריה. ב־11 באוקטובר היא הועברה לחדר שינה במבנה, שם הייתה מראה ובפעם הראשונה יכלה לראות איך היא נראית. ״ראיתי את השרשראות וראיתי שהפנים שלי נפוחות וכחולות", אמרה, ״ופשוט התחלתי לבכות. זה היה אחד מרגעי השפל בחיי״.
כמה שבועות אחרי שהותקפה בידי מוחמד ששמר עליה, הועברה עמית לבית פרטי אחר ונמסרה מידי מוחמד לגבר אחר בשם אמיר. זה הכניס אותה לחדר השינה וסגר את הדלת מאחוריה. בפנים היא מצאה שתי צעירות משחקות קלפים, לצד גבר מבוגר שוכב על מיטה ואישה מבוגרת יושבת על כיסא. "הם הסתכלו עליי ואני הסתכלתי עליהם, בערך חצי דקה“, סיפרה, ״ואז שאלתי, 'אתם ישראלים?‘" אחת הנשים שאלה אותה בחזרה: ״את ישראלית?״. שלושה שבועות לאחר חטיפתה, התאחדה סוף סוף סוסנה עם חטופים ישראלים אחרים ופרצה בבכי כשהיא מחבקת אותם. זהותם של ארבעת האחרים שותפה עם הטיימס, בתנאי שהעיתון לא יחשוף אותם כדי להגן על אלה שעדיין בשבי.
כמה ימים אחר כך השומרים עטפו את ראשה בחולצה ורודה, אילצו אותה לשבת על הרצפה, אזקו אותה, והחלו להכות אותה בקת אקדח. לאחר מספר דקות, הם השתמשו בנייר דבק כדי לכסות את פיה ואפה, קשרו את רגליה והניחו את האזיקים על בסיס כפות ידיה. היא חוברה למקל שנמתח בין שתי ספות, מה שגרם לה לכאבים עד כדי כך שהיא הרגישה שידיה ייעקרו. הם המשיכו להכות בה לאורך מה שנראה לה כמו 45 דקות, מבלי שתבין מה הם רוצים ממנה.
באמצע נובמבר הופרדו בני הערובה: שתי הנשים הצעירות ביותר נלקחו למקום לא ידוע, בעוד עמית והזוג המבוגר הובלו דרך מנהרות סבוכות לבית מוקף באדמות חקלאיות.
ביום חמישי, 30 בנובמבר, שהתברר כיום האחרון של הפסקת האש, השומרים הכינו ארוחת צהריים כשאחד מהם סיים שיחת טלפון ופנה לעמית. "הוא אמר: 'עמית. ישראל. את. שעה אחת", נזכרה סוסנה. בתוך שעה, היא הופרדה מבן הערובה המבוגר והוסעה דרך העיר עזה. המכונית עצרה, ואישה בחיג'אב טיפסה פנימה. זו הייתה בת ערובה ישראלית אחרת: מיה שם, שגם היא שוחררה. שתי הנשים הובלו לכיכר פלסטין, רחבה מרכזית בלב העיר עזה, שם חיכה קהל סוער לראות אותן מוסרות לידי הצלב האדום.
סרטון מדיה חברתית הראה כי חמאס נאבק לשלוט על הצופים, שהקיפו את המכונית, נלחצו אל חלונותיה ובשלב מסוים החלו לטלטל את הרכב. לאחר כמה דקות מתוחות הצליחו אנשי הצלב האדום להעביר את הנשים לג'יפ שלהן. כשהתקרבו לגבול ישראל, פקידת הצלב האדום הגישה לסוסנה טלפון ומהצד השני אמר לה חייל בעברית: ׳עוד כמה דקות נפגוש אותך׳. ״אני זוכרת שהתחלתי לבכות“, אמרה עמית לטיימס.
כחלק מהחשיפה הקשה של עמית סוסנה, ראו כתבי הניו יורק טיימס את הדו״ח של שני רופאים ועובדת סוציאלית בישראל ששמעו את עדותה פחות מ־24 שעות לאחר ששוחררה ב־30 בנובמבר. לדברי העיתון, הגירסה שמסרה אז תואמת את זו שמסרה עכשיו ל׳טיימס׳, שהסכים שלא לחשוף את פרטי הדוח. ד״ר יוליה ברדה, הגינקולוגית שבדקה את עמית עם שובה, אמרה לטיימס כי "עמית דיברה מיד, בשטף ובפירוט, לא רק על התקיפה המינית שלה אלא גם על כל הנסיונות שחוותה“.
דובר של חמאס, באסם נעים, שלח לטיימס תגובה בת 1,300 מילים בה הטיל ספק בדבריה של סוסנה ושאל מדוע לא דיברה בפומבי על ההתעללות. ״רמת הפירוט בתיאור שלה מקשה להאמין לסיפור, אלא אם כן הוא תוכנן על ידי כמה קציני ביטחון. עבורנו, הגוף האנושי, ובמיוחד זה של האישה, הוא קדוש והאמונות הדתיות של חמאס אוסרות התעללות כלפי כל אדם״.
היא חוברה למקל שנמתח בין שתי ספות, מה שגרם לה לכאבים כה עזים עד שהיא הרגישה שידיה ייעקרו. הם המשיכו להכות בה במשך כ־45 דקות
