כשמולם יושבים חסרי אונים אנשים שחייהם נעצרו ב־7 באוקטובר, אישרה אתמול ועדת הכנסת לקיים כמתוכנן את הפגרה - שתחל ב־8 באפריל ותימשך עד 18 במאי. "זה בושה מה שקורה פה", אמר במהלך הדיון חן אביגדורי, שבנות משפחתו שבו משבי חמאס. "אתם מצביעים על הפגרה של עצמכם, בושה. חיילים אין להם פגרה, חטופים אין להם פגרה. אתם חברי הכנסת מייצגים אותנו והדבר הכי חשוב לכם עכשיו זו הפגרה הזו!". בתגובה, צעק לעברו ח"כ יצחק פינדרוס "יאללה, יאללה".
התגובה המזלזלת הזו של פינדרוס אמנם הייתה מיועדת לאביגדורי, אבל היא רלוונטית לכל אזרחי ישראל - שקיבלו אתמול הוכחה נוספת לכך שההנהגה שלהם לא רואה אותם ממטר. היא הייתה רלוונטית לחיילים שנלחמים כבר 173 ימים ברצף, לאלו שהשתחררו ומנסים לשקם את הקריירה שלהם בהמתנה לצו 8 הבא, לנשות המילואימניקים שנאבקות כבר חצי שנה כדי להחזיק את הראש מעל המים, למפונים שאין להם קורת גג לחזור אליה, לאלו שהעסקים שלהם קרסו כתוצאה מהמלחמה, למי שממשיכים לחוות את הטראומה מ־7 באוקטובר ואין טיפול נפשי נגיש וזמין עבורם, ולמשפחות הנרצחים שלא מצליחות להשתקם. וכן, היא בראש ובראשונה הייתה רלוונטית למשפחות החטופים, שכל שנייה שהם עוברים ב־173 הימים האחרונים היא גיהינום עלי אדמות.
שעות ספורות אחרי שיצאו משפחות החטופים מהכנסת, מבוזות, פורסמה העדות של עמית סוסנה על הפגיעות המיניות שעברה בשבי, והפכה את הפחדים הכי גדולים שלהן, וגם שלנו - למוחשיים. במילים שהופכות את הבטן ומרסקות את הנפש היא תיארה איך הותקפה מינית על ידי המחבל שחטף אותה. את הפחד שליווה אותה להיאנס בכל יום שבו הייתה בשבי. במציאות נורמלית, עדותה המצמררת ובחירתה האמיצה להיחשף בפלטפורמה בינלאומית - כזו שראתה לנכון לראיין גם אנשי מקצוע שטיפלו בה כדי לאמת את דבריה, ולהביא גם את תגובת חמאס "לשם האיזון" - הייתה מגבירה את הלחץ הישראלי והבינלאומי לשחרור החטופות והחטופים. אבל שום דבר לא נורמלי פה.
עם התיאורים הללו של סוסנה, כמו גם של חטופים נוספים ששוחררו מהשבי, לצד חוסר ודאות משתק, צריכות להתמודד יום־יום משפחות החטופים. מעבר לדיונים החשובים שהתנהלו במושב הכנסת האחרון בעניינם, בחודשים האחרונים היוו הוועדות השונות במה חשובה עבורם על מנת להמשיך ולהנכיח את מצוקתם של יקיריהם שבשבי. היחס המבזה שהן סופגות הוא יותר מבושה - הוא מצביע על אובדן חמלה מוחלט.
