על הבידוד הבינלאומי. כולנו מודאגים מאוד ממגמת הבידוד והסנקציות, וזאת בעת מלחמה צודקת שנכפתה עלינו בידי זדים. אכן, עירוב מחבלים עם אוכלוסייה אזרחית גורם לאוכלוסייה זו, גם אם כנראה רובה ככולה תומכת חמאס, סבל רב. התהפך הגלגל והפכנו ה"רעים". לעניות דעתי השאלה המובהקת שעל כל דובר ישראלי, מגדול ועד קטן, לשאול בכל אמצעי התקשורת והרשתות, היא פשוטה: מה הייתם אתם - ארצות-הברית, קנדה, בריטניה והיתר - עושים במקום ישראל? מה הייתם עושים אילו טפכם וזקניכם נטבחו או נחטפו פתע בבתיהם על ידי רשעים צמאי דם, שהאידיאולוגיה שלהם היא השמדת ישראל והיהודים?
העברת הכדור כאן למגרש מבקרינו מוצדקת, וכשרוצים לשרש את הרוע אין זה חוסר פרופורציונליות בניגוד למשפט הבינלאומי. וכן - חמאס, לא הפלסטינים ככלל, הוא - יחד עם איראן וחיזבאללה המבקשים להשמידנו - עמלק של דורנו. חובתנו לפעול במישור ההומניטרי, וביתר שאת אם ניכנס לרפיח - עיר חצויה בה הרביתי לעסוק ערב פינוי סיני ב-1982 - בגלל גודש האוכלוסין. אך יעדינו לגיטימיים ביותר.
על נוה, אורנשטיין ומערכת המשפט. בושה כיסתה את פניי למקרא השיחות בין עו"ד אפי נוה לשופט איתן אורנשטיין, שופט שהערכתי מקצועית ללא היכרות אישית רבה. גם את נוה בקושי הכרתי, בימי בבית המשפט. מעבר לשאלות משפטיות שאליהן מן הסתם יידרשו ראשי המערכת, עולה שאלה מוסרית קשה והשפעתה על דימוי עולם השפיטה והאמון. אטעים: אני מאמין כי יש לנו מערכת שפיטה הגונה ונקייה ככלל, ואין ארגון גדול של בני אנוש שאין בו חריגים רעים. על כל תפקיד שמתפנה יש ככלל מועמדויות אחדות, ותחרות היא במקומה - אך עליה להיות נקייה, ולא כנחזה כאן. מה שיש לצפות מהמערכת הוא עיצוב דרכים למנוע כגון דא, ודרך המלך היא שקיפות מרבית.
על ק. צטניק. פירוש השם "שוכן קאצט", כלומר מחנה ריכוז - שם שבחר לעצמו הסופר המיוסר יחיאל די-נור, ניצול אושוויץ ודמות חידתית. ספריו היו לשיקוף השואה. בבית הוריי - אבא שרד - את "סלמנדרה" ו"בית הבובות". הוא זכור מאוד מנפילתו בעילפון בעת עדותו במשפט אייכמן, שבה טבע את הביטוי "פלנטה אחרת" על אושוויץ, תבל אחרת. נותרו סימני שאלה למהות הנפילה, והדמות יוצאת הדופן ממשיכה לסקרן. עתה יצא סרטו של אסף לפיד, "השיבה מפלנטה אחרת", יצירה מרתקת המנסה להבקיע אל עולמו של שורד פיזי שנשמתו לא שרדה ונותרה "שם". עולם מסתורי, ששילוב בין עדויות מי שהכירוהו ומי שבוחנים את סיפורו בעיני אנשי מקצוע פותח צוהר לתוכו. ברבות הימים החזיר ק. צטניק את אושוויץ לפלנטה שלנו על כל הרוע שבה. החותם שהוטבע עליו הוטבע על כולנו, אם גם בעוצמה שונה. הסרט המאלף הוא אחד מביטויי החותם, והצופים ישכילו.
וינגייט. השבוע 80 שנה לנפילתו בהתרסקות מטוס בהודו של מייג'ור ג׳נרל אורד וינגייט מצבא בריטניה.
מרבית החולפים על פני מכון וינגייט בכביש החוף וכפר הנוער "ימין אורד" בכרמל אינם יודעים כנראה על שם מי אלה. וינגייט שירת בארץ בשנות ה-30 כקצין זוטר יחסית, שהיה חריג בנוף הבריטי כידיד היישוב היהודי, איש תנ"ך, שהקים את "פלוגות הלילה המיוחדות" - דגם לפעולות גרילה התקפיות נועזות במאורעות שמאז 1936. בשל אי הנחת של מפקדיו מתמיכתו ביישוב היהודי ובהגנה, נאלץ לעזוב את הארץ. במלחמת העולם השנייה השתמש בידע שרכש כאן והיה למפקד לוחמת גרילה בהודו ובבורמה, ותוך שנים ספורות התקדם לדרגה המקבילה לאלוף. ביישוב היהודי כונה "הידיד", וחותמו הוטבע על דור מפקדים צעירים שהיו למפקדי צה״ל. ראוי הוא שייזכר.