כורסאות עור, חדר קריאה וויסקי איכותי, שיחות חרישיות ליד האח עם סיגר משובח ופנקס כתובות שלא יסולא בפז. כל אלה הם רק חלק מהנוכחים הקבועים ב"גריק קלאב", המועדון היוקרתי ביותר בבריטניה מאז 1831, שהוא ביתם השני של כל האנשים החשובים ביותר בממשל, בעסקים ובתרבות הבריטית - אבל רק אם הם גברים.
המוסד הארכאי הזה, שאפילו המלך צ'ארלס חבר בו, הוא האחרון מסוגו שאינו מוכן לקבל נשים לשורותיו. על רקע זה, הוא עומד זה כשבועיים במרכזה של סערה - לאחר שעיתון "הגרדיאן" הבריטי חשף את הרשימה הסודית של חברי המועדון.
האבסורד הגדול, ולפיו חלק מהמשתתפים במועדון גם עומדים בראש ארגונים המתגאים בניסיונות להגיע לשוויון בין גברים לנשים במקום העבודה - הוביל לגל עזיבות של חלק מהחברים. בין העוזבים - סר ריצ'רד מור, שהינו ראש ארגון "המוסד" הבריטי, ה-MI6, וסיימון קייס, השר האחראי על רווחתם של 500 אלף מועסקים ומועסקות, וארבעה שופטים בכירים.
המועדון אינו יוקרתי גם מסיבות אחרות: בין 1,500 החברים ישנם מעט מאוד כאלו שאינם לבנים. זמן ההמתנה לחברות במועדון עומד על עשור.
רבים מהחברים, כמו השחקנים בריאן קוקס ("יורשים") ויו לורי ("האוס"), עדיין מתחבאים מאחורי העובדה ש-51 אחוז מחברי המועדון תומכים, לפי סקר מ-2022, בחברות נשים. אלא שכדי לשנות את התקנון נדרש רוב של שני שלישים - וכורסאות הקלאב נותרו נחלתם של הלורדים, השרים, השופטים, עורכי הדין ואנשי עסקים בכירים אחרים.
ב-2022 התקיימו בחירות על חברות נשים במועדון: "הצבעתי נגד כי ה'גריק' נבנה כמועדון ג'נטלמנים", הצהיר אז בגאווה החבר רוקו פורטה, עורך העיתון ה"דיילי מייל וג'נרל טראסט".
הסופרת מרי אן סיגהארט, שכתבה ספר בשם "פער הסמכות" על הקושי של נשים להגיע לעמדות כוח, הסבירה את ההשפעה של אי-חברות נשים במועדון: "נגרם נזק לקריירות של נשים אם אין להן גישה לאנשים חשובים בתחומי העבודה שלהם. דווקא פגישות לא רשמיות הן אלו שמובילות להצעות עבודה ולקידום", היא סיפרה ל"גרדיאן".
שר המשפטים לשעבר סר רוברט באקלנד, שבעצמו דווקא כן הצביע בעד כניסתן של נשים למועדון, אמר מנגד ש"זה בסך הכל מקום להיפגש בו, להירגע ולדבר על דברים נחמדים. לא עובדים שם".
