אין-ספור תלמידים במדעי החברה בארץ ובעולם למדו בעשורים האחרונים את המאמר פורץ הדרך של פרופ' דניאל כהנמן ושותפו עמוס טברסקי, Prospect theory: An analysis of decisions under risk. המאמר, שמהווה אבן דרך בקריירה של הפרופ' שהלך אתמול לעולמו, הראה תופעה שליוותה את המחקר של כהנמן כמעט כל שנותיו - כיצד בני אדם מקבלים החלטות כלכליות ממניעים שאינם בהכרח רציונליים.
פרופ' כהנמן, הישראלי-אמריקאי חתן פרס הנובל לכלכלה, הלך אתמול לעולמו בגיל 90. הוא היה פרופסור לפסיכולוגיה ומומחה לכלכלה התנהגותית.
בשנת 1934, נולד פרופ' כהנמן בתל-אביב. הוריו, יהודים אזרחי צרפת, בחרו ללדת את בנם בארץ ישראל, ולאחר מכן שבו לצרפת. בזמן מלחמת העולם השנייה נעצר אביו על ידי שלטון הכיבוש הגרמני, אך שוחרר לאחר מכן - בני המשפחה נמלטו עימו ל"צרפת של וישי", שם הסתתרו עד תום המלחמה.
ב-1946, לאחר מות אביו, עלתה המשפחה (דניאל, אמו ואחותו) לארץ. כהנמן התחנך בירושלים, ואת שירותו הצבאי עשה כעתודאי. הוא סיים לימודי תואר ראשון במתמטיקה ובפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, ולאחר שחרורו מצה"ל יצא ללימודי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. ב-1961 שב לאוניברסיטה העברית והצטרף לסגל המחלקה לפסיכולוגיה.
ב-1969 החל כהנמן בעבודה פסיכולוגית מחקרית משותפת עם הפרופסור לפסיכולוגיה עמוס טברסקי. במחקרים שונים הצליחו השניים להוכיח כי קיימות סטיות עקביות בקבלת החלטות, בין שיקוליו של "האדם הרציונלי", שעליהם התבסס ועדיין מתבסס חלק ניכר מהתיאוריה הכלכלית, לבין החלטות שאנשים קיבלו בפועל - שהיו הרבה פחות "רציונליות".
ב-1975 היגר כהנמן לקנדה והחל לעבוד באוניברסיטה של קולומביה הבריטית בוונקובר ובסטנפורד בארה"ב.
במחקרם חשפו כהנמן וטברסקי כמה עקרונות שלפיהם נוטים בני האדם לקבל החלטות: "העדפת המצב הקיים", כשיש אפשרות לשיפור המצב, אך כרוך בו גם חשש מסוים להרעה; "שנאת הפסד", עיקרון לפיו בני אדם מייחסים להפסד עלות כפולה מסיכוי לרווח - גם כשהסכום זהה; וכן "תוצא ההיצג" - ניסוח בעיית החלטה זהה במונחים חיוביים כחלופה אחת, ובמונחים שליליים כחלופה האחרת, יניע בני אדם להעדיף את ה"אפשרות" החיובית על השלילית, גם אם שתי החלופות זהות לחלוטין מבחינת הסיכוי לרווח או להפסד.
הטענה כי בני אדם אינם מקבלים החלטות כלכליות על בסיס שיקולים כלכליים טהורים הייתה מהפכנית בתחום הכלכלה. מחקרם של כהנמן וטברסקי נחשב לאחת מאבני היסוד של המחקר בתחום הכלכלה ההתנהגותית.
על מחקריו פורצי הדרך, זכה בשנת 2002 פרופ' כהנמן בפרס נובל בכלכלה, שאותו חלק עם ורנון סמית'. בנימוקיה קבע ועדת הפרס כי כהנמן "הניח את היסודות לשדה מחקר חדש. ממצאיו העיקריים קשורים להליך קבלת החלטות במצבי לחץ וחוסר ודאות, שבהם הראה כיצד החלטות של בני האדם (במצבי חוסר ודאות) שונות לחלוטין מאלה הנחזות על ידי מודלים כלכליים סטנדרטיים. עבודתו השפיעה על דור שלם של חוקרים בתחומי כלכלה וכספים".
פרופ' כהנמן היה הישראלי החמישי שזכה בפרס, אחרי הסופר ש"י עגנון וראשי הממשלה מנחם בגין, יצחק רבין ושמעון פרס.
ב-2013 נבחר כהנמן להיות אחד מ-16 חתני פרס החירות לאותה השנה, וקיבל את המדליה מהנשיא לשעבר ברק אובמה. מדליית החירות היוקרתית ניתנת למי שהשיא תרומה יוצאת דופן לביטחון או לאינטרס הלאומי של ארה"ב, לשלום עולמי, לתרבות הכללית או ליוזמות ציבוריות או פרטיות אחרות. בהודעה הרשמית שהוציא בזמנו הבית הלבן אמר אובמה כי "חתני הפרס השנה בורכו בכישרון נפלא, אך מה שמייחד אותם הוא היכולת לחלוק את הכישרון הזה עם העולם".
מאוניברסיטת פרינסטון, שבה לימד מאז שנות ה-80, מסרו אתמול כי "היום איבדנו איש חזון, פרופ' דניאל כהנמן. קהילת האוניברסיטה חולקת את תנחומיה עם משפחתו וכל מי שהכיר אותו, למד ממנו ואהב אותו".
אחרי טבח 7 באוקטובר, קראו כהנמן ו-85 חתני נובל נוספים לשחרור מיידי של הילדים שנחטפו לרצועת עזה. בנוסף, יצא כהנמן נגד הפעילות האנטי-ישראלית באוניברסיטאות בארה"ב. בשנת 2023 התייחס למהפכה המשפטית, ואמר ל-ynet כי היא "חורבן, לא רק בהיבט הערכי". בינואר באותה השנה חתם כהנמן, עם מאות כלכלנים מהארץ ומהעולם, על עצומה נגד צעדי הממשלה להחלשת מעמד בית המשפט. המכתב הזהיר מפני פגיעה במשק הישראלי והורדת דירוג האשראי של ישראל.
פורסם לראשונה: 00:00, 28.03.24
