בחצות, אמש, פקע הדד-ליין של תשובת המדינה לבג"ץ בנושא חוק הגיוס. בשעות שלפני הגיע העימות בין הממשלה לבין היועצת המשפטית לממשלה לשיאו: תמיכתה של גלי בהרב-מיארה לא הושגה באף אחת מההצעות, ובכיר בקואליציה תקף אותה: "היא רוצה בחירות". לאחר מכן, מזכיר הממשלה יוסי פוקס כתב לשרים שלא תתכנס הישיבה שבה הם היו אמורים להצביע אתמול על מתווה החוק, והפנה טענות קשות כלפי הייעוץ המשפטי: "דלת הכספת לאישור הצעת ההחלטה ננעלה על ידי הייעוץ המשפטי ואין מפתח".
גדר המחלוקת בין היועצת וצוותה לבין הממשלה הוא רצונה של הממשלה לשמור על עמימות ביחס ליעדים המספריים של הגיוס ולא להתחייב בבג"ץ על יעדים. במערכת הפוליטית התרשמו שבהרב-מיארה סבורה שאם אין התקדמות מהותית במתווה, אין טעם להגיע שוב לבג"ץ ולהתבזות.
במכתבו של פוקס הוא תקף לא רק את הייעוץ המשפטי, אלא גם את שר הביטחון יואב גלנט. "הצענו לעשות מאמץ גדול ולהשלים תוך יממה את גרף היעדים לתקופה של עשור, במחירים פנים-פוליטיים כבדים, ולכלול אותה בגוף ההחלטה - אך נטען כי התנאי לכך הוא ש'נציג מקצועי' במשרד הביטחון יציג לפני היועמ"שית את ה'תשתית המקצועית' לאותם יעדים. התברר שזה בלתי אפשרי כי אין למעשה כל 'נציג מקצועי' במשרד הביטחון שעוסק בחוק, כי קביעת יעדי הגיוס תמיד הייתה סוגיה מובהקת של מדיניות וכי שר הביטחון נמנע משיתוף פעולה בהעברת ההחלטה הזו", טען פוקס.
גלנט בתגובה טען כי ההאשמות מגמתיות ושקריות ואמר: "כל בקשה שהתקבלה באשר לשיתוף פעולה של דרגי המקצוע במשרד הביטחון או דבר מידע בנוגע לחוק הגיוס נענתה בחיוב, ותענה בחיוב בהמשך. אנשי משרד הביטחון ישתפו פעולה ויבצעו כל פעולה נדרשת כדי להגיע לחוק מוסכם על כל חלקי ממשלת החירום, אשר יענה על צורכי הביטחון".
היועמ"שית הגיבה גם היא בחריפות. במכתב שנחתם בידי המשנה גיל לימון, טענה כי הצעת הממשלה "לא נשענת על תשתית מקצועית מינימלית. לא הוצגו בפנינו כל חוות דעת או מסמכים שיש בהם כדי להראות כיצד בכוונת הממשלה לגבש הסדר שיוביל להגברת השוויון בנטל השירות. הצורך בתשתית מקצועית הוא משמעותי במיוחד, שכן הממשלה פועלת להגביר את נטל השירות על הציבור המשרת - בסדיר ובמילואים - ובו בזמן מבקשת להאריך את דחיית גיוסים של תלמידי הישיבה. לכן עמדנו על כך שהחלטת הממשלה תכלול מהות ותשתית מקצועית לחקיקה, לכל הפחות של יעדים, שיש בהם כדי לתת מענה לחובת השוויון ולצורכי הצבא". השר חילי טרופר כתב בתגובה למכתב של פוקס כי "זו לא היועמ"שית וזה לא בג"ץ, זה עם ישראל שלא מוכן להשלים עם כך שיש מי שמשרת יותר ויותר ויש מי שלא משרת כלל. התקפות אנונימיות או ניסוחים פתלתלים בהצעות חוק לא יכסו על החרפה ולא יזיזו אותנו מהתפיסה הערכית הבהירה והחדה: אנחנו במלחמה ובמלחמה צריכים שכולם יהיו שותפים".
אחרי שהתבטלה ישיבת השרים, החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו לשקול כיוון חדש: בחינת האפשרות שלא לבקש מבג"ץ הארכה במתן תשובת המדינה, אלא לבקש שלא לשלול תקציבים מהישיבות שלא יגייסו את תלמידיהן - ולהסביר מדוע אי-אפשר לעשות זאת "פתאום". בממשלה העריכו שהיועמ"שית תסכים לטעון בבג"ץ נגד עצירה מיידית של תקציבי הישיבות.
אולם זמן קצר לפני חצות פרסמה היועמ”שית טיוטה של תשובתה הסופית לבג”ץ, וציינה בה כי בהיעדר החלטת ממשלה המאריכה את תוקף הפטור שניתן לחרדים “על רשויות הגיוס יהיה לפעול לקריאה להתייצבות של תלמידי הישיבות ובוגרי מוסדות החינוך החרדיים. לדבריה, “בהיעדר מסגרת נורמטיבית שתאפשר דחייה גורפת של שירותם, או את אי גיוסם של תלמידי הישיבות, לא תהיה לממשלה סמכות להמשיך ולהעביר כספי תמיכות למוסדות בגין אותם תלמידים שיהיו חייבים בגיוס על פי הדין”. עם זאת, היא ציינה כי כן יש מקום לאפשר תקופת היערכות קצרה.
