זו אחת מנקודות המפנה במחלוקת ארוכת השנים סביב גיוס החרדים. צו הביניים הדרמטי שהוציא אמש בג"ץ, לפיו החל מ-1 באפריל לא תוכל המדינה להעביר לישיבות כספים עבור תלמידים שקיבלו צו ולא התגייסו ותלמידים שקיבלו דחיית שירות מדי שנה, עורר זעם במפלגות החרדיות.
במסגרת הצו, השופטים קבעו כי בחודש מאי ייערך דיון בהרכב מורחב של תשעה שופטים בעתירות הדורשות לחייב אכיפת גיוס תלמידי ישיבות ולשלול תקציבים ממוסדות שתלמידיהם לא מתגייסים.
יו"ר ש"ס, אריה דרעי, מיהר להגיב: "צו הביניים הוא אות קין והתעמרות חסרת תקדים בלומדי התורה במדינת היהודים. דווקא בימים בהם עם ישראל זקוק לרחמי שמיים בדרום ובצפון, בג"ץ מוביל גישה פוגענית כלפי לומדי התורה שעליהם עומד העולם. ש"ס תמשיך להיאבק על זכותם של תלמידי הישיבות לשקוד על התורה ותבחן את צעדיה". בהמשך, בראיון לרדיו קול חי, טען דרעי כי "ברור שהמטרה היא הפלת הממשלה". בנוגע לאפשרות של פרישה מהקואליציה אמר: "נתייעץ עם הרבנים אם להמשיך לשבת בממשלה. לא בטוח שניתן למי שמתנכלים לנו את המתנה בפירוק הממשלה". לדבריו, "אני מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא של מדינה שנלחמת בעולם הישיבות. מה שיקרה עכשיו זה שגם חרדים שכן הלכו לצבא וכן התחילו להתגייס, רואים עכשיו את המלחמה בעולם התורה, ויגידו: אם זה ככה - אני לא הולך לצבא".
גורמים במערכת הפוליטית מעריכים שהסיכויים לבחירות כבר השנה הולכים וגוברים. הצו מתקבל בהלם גדול בקרב הסיעות החרדיות, שכבר החלו בהתייעצויות כיצד לפעול. נתניהו קיים גם הוא התייעצויות טלפוניות עם הח"כים החרדים. בסביבת נתניהו מסרו להםו: "לאף אחד מהשותפים אין לאן ללכת. שום דבר טוב לא מחכה לאף אחד מהשחקנים הפוליטיים בחוץ".
יו"ר יהדות התורה ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף תקף בחריפות את בג"ץ: "הצו שתכליתו פגיעה חמורה בעמלי התורה ולומדיה, כאן בארץ ישראל - מדינת העם היהודי, הוא אות קלון וביזיון. מדינת ישראל קמה להיות בית לעם היהודי שתורתו תורת אמת, ואין כוח בעולם שיוכל לה. לולא התורה, אין לנו זכות קיום. ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר על כך". בסיעת "דגל התורה", שבראשה עומד ח"כ משה גפני, תקפו גם הם את הפסיקה ומסרו: "נשאל את גדולי התורה כיצד לנהוג מבחינה פוליטית לאור הפגיעה הגלויה בלומדי התורה ובציבור החרדי כולו".
הצו הדרמטי של בג"ץ מחמיר הרבה יותר מעמדת היועמ"שית, ודוחה למעשה גם את בקשתו המיוחדת של נתניהו - ששלח אמש מכתב מיוחד לשופטים ובו ביקש שיימנעו מהחלטה כלשהי בסוגיה למשך חודש ימים, כדי לאפשר להגיע להסכמות סופיות במגעים בקואליציה על מתווה מוסכם.
מבחינת הצבא, גיוס חרדים אינו רק עניין מוסרי אלא הכרח מבצעי נוכח הצורך להגדיל משמעותית את כוח האדם. הצבא זקוק בבהילות ל-7,000 חיילים, מחציתם לוחמים, עקב היקף ההרוגים והפצועים שלא יוכלו לחזור לתפקידיהם עקב המלחמה. דרושים גם כ-7,500 קצינים ונגדים.
במשרד האוצר החלו ללמוד את משמעות הצו של בג"ץ. גורמים בכירים באוצר הסבירו ל"ידיעות אחרונות" כי העברות תקציביות שהיו צפויות לימים הקרובים לא יבוצעו. ההערכה היא שאם לא יהיה שינוי קרוב במצב גיוס תלמידי הישיבות, ייעצר כשליש מהתקצוב המיוחד (כ-600 מיליון מתוך 1.7 מיליארד שקל). המשמעות: עצירה של 50 מיליון שקלים בחודש. כבר אמש קוימו באגף החשב הכללי ובאגף התקציבים באוצר דיונים מיוחדים בעניין משמעות הצו שהוציא בג"ץ. גורם בכיר הבהיר כי עד ל-1 באפריל בשום מקרה לא יבוצעו מהלכים בגין הצו שהוצא אמש. זאת, משום שעל האוצר לדון ישירות עם הישיבות על זהות התלמידים שלא יתגייסו.
