בסיומו של מבצע צוק איתן פורסם דוח חמור של מבקר המדינה דאז, השופט יוסף שפירא, על הטיפול הכושל ברשת מנהרות התקיפה של חמאס. נתניהו התעלם מן הדוח ותקף את המבקר, בדיוק כפי שבחר לעשות לאחרונה בתגובתו לדוח ועדת החקירה על אסון מירון. כך, נתניהו הוא בורח סדרתי מאחריות - בעוד המחדלים בתקופת שלטונו מובילים לאלפי הרוגים.
בתגובה למנהרות חמאס, הוחלט על הקמת מכשול תת-קרקעי בעלות של מיליארדי שקלים לאורך קו הגבול עם עזה. המכשול הוקם, וגם במקרה הזה, איש אינו חף מאחריות. בשנת 2021 כתב נתניהו בחשבון הטוויטר שלו: "ביוני 2016, לפני חמש שנים, הבאתי לקבינט החלטה להקים קיר תת-קרקעי מסביב לרצועת עזה. להחלטה הזו הייתה התנגדות גדולה, כפי שהייתה התנגדות דומה להקמת הגדר שיזמנו בגבולנו הדרומי, שבלמה את הצפת ישראל במסתננים. התעקשנו, לא ויתרנו - והפרויקט יצא לדרך. היום הוא נחנך באופן רשמי. מדובר בקיר פלדה ובטון בשילוב עם טכנולוגיות מתקדמות שמאפשרים יכולות איתור והתראה". צה"ל, בראשות הרמטכ"ל הקודם אביב כוכבי, הסתמך על המכשול כאשר החליט לאורך השנים לדלל כוחות בגזרת עוטף עזה, להוציא את החיילים שהיו מוצבים בעבר בתוך היישובים צמודי הגדר ולאסוף את הנשקים של כיתות הכוננות. בכל פעם שאנשי העוטף התריעו על הסכנה, הם קיבלו תשובה אחת מן המפקדים הבכירים: אל תדאגו כל כך, המכשול שומר עליכם.
המכשול היה זה שהכשיל אותנו. חסמנו את המנהרות חוצות הגבול, וחמאס עבר בקלילות את הגדרות והחומות שלנו בשער הראשי עם טרקטורים, טנדרים ואופנועים, סולמות ומצנחי רחיפה. בבוקר 7 באוקטובר, לאורך כל גזרת עזה, היו רק כמה מאות בודדות של חיילים, לא בכוננות. המכשול אמור היה להגן עליהם; בפועל, הוא הקל על חמאס לחדור לישראל ולהרוג רבים מהם.
לצד מחדל המכשול, ישנו גם מחדל המודיעין הטקטי של 7 באוקטובר. את שיחת הטלפון ההיא שהתקיימה בלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר יזכרו כל מי שהשתתפו בה לשארית חייהם: אל מול שורה של סימנים שנקלטו ברשתות המודיעין של ישראל - כולל השמשת הסימים הישראליים על ידי מחבלי הנוחב'ה - כונסה שיחה דחופה של הרמטכ"ל, ראש השב"כ ואלוף פיקוד הדרום. את ראש אמ"ן, שהיה בחופשה לא ניתן היה לתפוס - ומפקד חיל האוויר לא שותף. בסיומה של ההתייעצות, השב"כ הקפיץ שני צוותי לחימה (טקילה) לאזור הגבול, והרמטכ"ל קבע חיתוך מצב נוסף לבוקר. מעבר לכך, לא נעשה דבר.
ברירת המחדל לכל התראה היא תמיד הגברת כוננות, אבל בפועל לא הוגברה כוננות בכוחות צה"ל בגזרת אוגדת עזה, הטנקים לא נכנסו לעמדות, לא עלו מסק"רים לאוויר והכוחות לא יצאו מהמוצבים לעמדות קרב קדמיות ששולטות על המכשול. גם לא חולק נשק לכיתות הכוננות ולא הוגברה השמירה על גדרות היישובים, לא הופעלה פקודה להעברת כוחות מפיקוד מרכז לפיקוד הדרום, והכי חמור וכואב: לא נשלחו שני ג'יפים צבאיים לאתר המסיבה בחניון רעים, כדי לפזר את החוגגים לבתיהם.
שורת ההחלטות הללו עלתה לנו בחייהם של מאות רבות של אנשים. אילו הייתה היערכות נכונה של צה"ל בהתאם לפקודות הכוננות והשכל הישר, התוצאה של מתקפת חמאס הייתה יכולה להיות אחרת לחלוטין - ניתן היה לשבור אותה כבר על הגדר.
