רתם שטהל ידע מיד מה ישיב כשקיבל את הטלפון מעמותת "עזר מציון" שבישרה לו על התאמה לתרומת מח עצם עבור אישה שאינו מכיר. "מבחינתי, הודיעו לי שהגוף שלי מייצר תרופה למישהי, שרק הגוף שלי מייצר אותה כרגע. זה מטורף", מספר רתם, ששכל את אמו, מירה ז”ל, שנרצחה ב-7 באוקטובר בכפר עזה.
רתם מספר שאביו ניצל באותה השבת בזכות העובדה שישן בקמפינג מחוץ לקיבוץ, כשההודעה הקשה על מותה של אימו הגיעה לראשונה משכן שניסה לבדוק לשלומה.
כחודש אחרי שהמשפחה נאלצה להתמודד עם האובדן, הוא מתאר כי ההצעה לתרומה הייתה השאלה המוסרית הכי פשוטה שנשאל - האם הוא מוכן לסבול מעט כדי להציל חיים של מישהי אחרת. "זה הכן הכי קל שיש", ענה.
אחרי אותה שיחה, הוא ביצע מספר בדיקות פשוטות, במטרה לוודא התאמה מושלמת עבור המטופלת. רתם משתף שבזכות שירותו הצבאי כפרמדיק באגף ההדרכה של חיל הרפואה, ולימודיו כיום כסטודנט לביולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון – אופן התרומה והסבירות הקטנה למציאת התאמה מושלמת היו ידועות לו. "הכרתי אנשים שהיו זקוקים לתרומת מח עצם. בתור סטודנט לביולוגיה, אני יודע מה את המשמעות של התאמה גנטית כמו זו”. רתם אומר שזו זכות להציל חיים וקורא לכולם לשקול בחיוב את ההחלטה לתרום מח עצם אם הם נמצאים מתאימים לתרומה.
מנהלת המאגר הלאומי לתורמי מח עצם של עמותת עזר מציון ד"ר ברכה זיסר: "המעשה של רתם צריך להיות מודל לכולנו”.
