בהאקתון שיזמה שגרירות ישראל בהודו יחד עם האוניברסיטה הטכנולוגית צ'יטקארה בצפון הודו, הוצגו כלים חדשניים לפתרון בעיות ההסתה ברשתות החברתיות, מהן נפגעות מדינות רבות בעולם מאז 7 באוקטובר, ההסתה ברשתות מכוונת בעיקר כלפי מדינת ישראל.
על פי ההערכות, אחד מתוך ארבעה פוסטים ברשתות החברתיות העוסק בישראל הוא חלק ממבצע השפעה של מדינה. ההאקתון התמקד בזיהוי שנאה ברשתות החברתית בטקסט ובווידאו, בכלים מבוססי בינה מלאכותית, כמו גם כתיבת הקוד לחסימתם.
בהאקתון התמודדו 82 משתתפים ב-19 קבוצות של מתכנתים ומהנדסים צעירים שהודרכו על ידי מאיה שרמן ונועה מוצפי, מנטוריות אורחות מישראל.
ההצעה הזוכה, שאף זיכתה את צוותה בפרס כספי של 100אלף רופי, יצרה קוד שבוחן בזמן אמת טקסט העולה לרשת, מסוגל לסווג אותו כ"דברי שנאה", ולחסום אותו לקהל. ההודים עצמם בעלי ניסיון בלחימה בדיסאינפורמציה ברשתות, מסיכול פייק ניוז ועד חסימת הצפות בוטים, בעיקר ממדינות שכנות המצויות ביריבות אזורית עימם.
השגריר נאור גילאון אמר: "על רקע הצונאמי במדיה החברתית, פעלה שגרירות ישראל בהודו לאתר אוניברסיטה הודית עם מתכנתים צעירים מצטיינים, תחת התפיסה שנלחמים באש עם אש (fight fire with fire). אם כלי ה-AI הם הכלים שגורמים לבעיה, אז הם צריכים להיות גם הכלים שיציעו את הפתרונות".
מאיה שרמן, מומחית בינה מלאכותית ששפטה בהאקתון: "התרשמתי מאוד מהרמה הטכנית של המשתתפים והפתרונות שהוצגו, וגם מהמוטיבציה שלהם לספק פתרונות טכניים בעלי מטרה חברתית. מלבד הרלוונטיות הטכנית, הפתרונות הדגישו תכונות רב-לשוניות ורגישות חברתית-תרבותית".
