עליית המדרגה של המחאה נגד הממשלה ובקריאה להחזרת החטופים הורגשה היטב שלשום בירושלים. אז, לאחר שהתקיימה העצרת, המשיכו אלפי מפגינים למעון ראש הממשלה, חלקם פרצו את הגדרות, ובמקום פרצו עימותים קשים עם המשטרה. האירועים הללו גררו תגובות חריפות ולא-שגרתיות, ביניהן ההתייחסות של ראש השב"כ רונן בר, שפירסם אזהרה חריגה: "השיח האלים ברשת וחלק מן המראות שראינו בירושלים חורגים מכללי המחאה המקובלים, פוגעים ביכולת לשמור על הסדר הציבורי, עשויים להוביל לחיכוך אלים עם גורמי האבטחה, להפריע להם למילוי תפקידם ואף לפגיעה באישים מאובטחים". לדבריו, "ישנו קו ברור בין מחאה לגיטימית למחאה אלימה ובלתי חוקית. זוהי מגמה מדאיגה שעלולה להוביל למחוזות מסוכנים שאסור להגיע אליהם".
המשטרה הודיעה אתמול באופן רשמי ש"בשום שלב לא נשקפה סכנה לראש הממשלה ולמשפחתו", ואף טענה כי "מפגינים לא פרצו לבית רה"מ ולא הגיעו למרחק של מטרים בודדים מהבית". מאוחר יותר, בערר שהגישה לבית המשפט על ההחלטה לשחרר שלושה חשודים במעורבות בהתפרעויות, נכתב במסמך רשמי של המשטרה כי האירוע "הזכיר הפיכה במדינות דיקטטוריות, סכנה של ממש לאישים מאובטחים". במשטרה אף הפנו להודעתו החריגה של ראש השב"כ, והזכירו כי "יש כאן סכנה של ממש לפגיעה באישים מאובטחים, או במאבטחיהם". ואולם, מאוחר יותר, חזרה בה המשטרה מהדברים שנכתבו בבקשת הערר: “מדובר באמירה חסרת אחריות, משוללת כל בסיס מקצועי ואינה מייצגת את עמדת פיקוד המשטרה והמחוז. לאחר בירור בנושא עולה כי הקצין שגה בניסוח של סעיף זה, ובהתאם לקח אחריות על מעשיו”.
אתמול, משטרת ירושלים ושירות הביטחון הכללי החלו את מערך האבטחה סביב מעון ראש הממשלה ברחוב עזה. כחלק מעיבוי האבטחה, הוצבו בשולי המדרכות גדרות לחץ שעליהן הוצבו גדרות רשת גבוהות על מנת למנוע זליגה של מפגינים סמוך לפתח בית ראש הממשלה. במקביל, המשטרה תגברה את כוחותיה סביב הבית.
פורום יוצאי יחידות מיוחדות באמ"ן, המוסד והשב"כ פנו במכתב אישי לרונן בר, ובו הביעו פליאה שבחר להתייחס לאלימות המפגינים מול בית ראש הממשלה בירושלים: "מדוע שתקת במהלך ההפיכה המשפטית ועכשיו אתה מדבר נגד האלימות? מאז ינואר 2023 חיכינו לשמוע ממך בפומבי את המתבקש - שההסתערות האלימה של ממשלת ישראל על הדמוקרטיה ושלטון החוק הם-הם האיום הקיומי הגדול ביותר על המדינה. חיכינו לשווא. ואילו עכשיו, כל מה שבחרת לצאת נגדו בפומבי הוא אלימות המחאה כביכול. אותה מחאה ששומרת על איפוק ואי-אלימות מופתיים; מחאה שמצילה את ישראל, ושמהווה חסם אחרון בפני ממשלה מופקרת שהופכת את ישראל למדינה חשוכה, חלשה ומצורעת".
