שלמה נקדימון בן ה-87, עיתונאי "ידיעות אחרונות", הוא הזוכה בפרס ישראל לתקשורת. שר החינוך יואב קיש הודיע אתמול כי הוועדה הבוחרת החליטה להעניק לנקדימון את הפרס "על פועלו רב השנים בתחום העיתונות, הספרות הדוקומנטרית וההיסטוריה של מדינת ישראל, מאז הקמתה ועד לשנים האחרונות".
נקדימון נולד בחיפה בשנת 1936. את שירותו הצבאי עשה בפרקליטות הצבאית. לאחר השחרור החל לכתוב בשבועון "רימון" של השב"כ, שיצא כתגובה ל"העולם הזה". בהמשך עבד בכתב העת "חרות" של אנשי האצ"ל ותנועת החרות. ב-1965 החל את דרכו ב"ידיעות אחרונות". תחילה היה כתב לענייני עבודה – והכותרת הראשונה שפירסם בעיתון, ב-31 בדצמבר 1965, הייתה בנושא שביתות. תוך זמן קצר התקדם בעיתון והפך לכתב פוליטי וכתב תחקירים.
נקדימון היה סקופר גדול, שסיפק חשיפות מרעישות לאורך השנים, בהן פרסום הפרוטוקולים החשאיים של הדחת לוי אשכול מתפקידו כשר הביטחון, תהליכי קבלת ההחלטות לפני מלחמת יום הכיפורים, הסיפור של התאבדות השר אברהם עופר וראיון עם מפתח פצצת הגרעין העיראקי. ב-1978 נקרא נקדימון לדגל על ידי ראש הממשלה מנחם בגין, שבחר בו כיועץ התקשורת שלו בתקופה המרתקת של ניהול המשא ומתן לשלום עם מצרים של אנואר סאדאת. לאורך השנים פירסם נקדימון ספרים בנושאים שבהם עסק במהלך הקריירה העיתונאית שלו, בהם "תמוז בלהבות" – הסיפור על הפצצת הכור בעיראק, ו"אלטלנה" – המספר על ספינת הנשק של האצ"ל שהופגזה בידי צה”ל. הוא זכה בפרס סוקולוב בשנת 1993 ובתואר יקיר העיר תל-אביב בשנת 2007.
נקדימון אמר אתמול: “אני נרגש לקבל את הפרס. לנגד עיניי עוברות עשרות שנותיי בעיתון, בהן הבאתי לידיעת הציבור מידע רב-גוני ושמחתי תמיד על התגובות שקיבלתי בחזרה”. ארגון העיתונאים והעיתונאיות מסר: "אנו מברכים את העיתונאי שלמה נקדימון על זכייתו בפרס ישראל בתחום התקשורת והתקשורת החזותית, שהוענק לו בשל עשייתו הענפה בתחומי התקשורת, ההיסטוריה והספרות התיעודית. נקדימון מסקר מזה שישה עשורים את הפוליטיקה הישראלית, ובמהלכן חשף פרשיות רבות, עסק בדוקומנטריה, כתב שורת ספרים ועוד. חשיפותיו וכתיבתו השפיעו רבות על השיח הציבורי. נקדימון תרם תרומה נרחבת ומשמעותית לעיתונות ולמחקר ההיסטורי בישראל, והענקת הפרס, האות החשוב ביותר הניתן לעיתונאי בישראל, משקפת את הערכת החברה לפועלו".
