ביום חמישי, 13 שנים אחרי מותה בטרם עת, יצא לאקרנים הסרט "Back to Black: סיפורה של איימי ויינהאוס", המתחקה אחר חייה הקצרים מדי והסוערים במיוחד של הזמרת הבריטית היהודייה. מספר ימים קודם לכן, בפרמיירה החגיגית בלונדון, צעדו על השטיח האדום בני משפחתה - ההורים מיטש וג'ניס, האח אלכס ובת זוגו קלייר, שענדו את סיכות החטופים הצהובות.
"קלייר, בת הזוג של הבן שלי, מאוד מעורבת בעניין החטופים והיא שאלה אותנו אם נשים את הסיכות", מספר האב מיטש בראיון מיוחד ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet. "היא חשבה שזו הזדמנות מצוינת להביע סולידריות ולמשוך תשומת לב לעניין החטופים שכבר פחות נמצא בכותרות ופחות מדובר. ברור שאמרנו מיד כן. אנחנו יהודים שתמיד תומכים בעם שלנו והיינו מאוד גאים ללכת עם הסיכות באירוע כל כך פומבי ומתוקשר". כיהודי, ויינהאוס מודאג מהנעשה בישראל ומהאופן שבו היא מצטיירת בעולם. "לנו ברור שישראל עומדת בקו הראשון של ההגנה, בחזית של העולם המערבי, והעולם לא ממש קולט את זה", הוא אומר. "אני מבין למה אמריקה, בריטניה והאו"ם מבקרים את ההתנהלות של ישראל. זו שנת בחירות ויש המון גורמים פוליטיים שמעורבים, אבל אין לי ספק שישראל צריכה לדאוג לעצמה, היא נלחמת על החיים שלה, בכל יום ובכל שעה". "מצחיק אותי שהאמריקאים מבקרים את הפעולות של ישראל", הוא ממשיך, "לדוגמה ההרג הנורא של שבעת העובדים ההומניטריים. אבל גם לאמריקה היו תאונות: באפגניסטן הם הפציצו חתונות, בעיראק הורידו אזרחים, כשדיוויד קמרון היה ראש ממשלת בריטניה נפגעו כל כך הרבה אזרחים בסרביה וקוסובו בין 2010-2009. את כל הדברים האלה לא מזכירים. כשאמריקה מפשלת קוראים לזה 'אש ידידותית' וכשישראל מפשלת מדובר ב'פשע נגד האנושות'".
4 צפייה בגלריה
("הזדמנות למשוך תשומת לב לעניין החטופים". מקדימה: האח אלכס ובת זוגו קלייר, מאחור: האב מיטש ובת זוגו)
אתה מרגיש את האנטישמיות?
"האינפורמציה והתחושות ברחוב מגיעות אליי בעיקר מהחדשות ומאמצעי התקשורת. אני רואה את סילוף העובדות, את הצביעות, את ההפגנות שמתקיימות כבר חצי שנה ואת המשטרה שלא עושה כלום. אבל רוב האנשים באנגליה רוצים לחיות בשקט. הם רוצים ללכת לעבודה, לאכול ארוחת ערב עם המשפחה ולדבר עם השכנים שלהם. מה שרואים בתקשורת ומה שיוצא החוצה זה המיעוט הקיצוני, הרעשני והאגרסיבי, אם מהימין ואם מהשמאל".
השמועה אומרת שאהרון טיילור-ג'ונסון, בעלה של במאית הסרט סם טיילור-ג'ונסון, הוא ג'יימס בונד הבא, ועכשיו אנשים קוראים להחרים את הסרט.
"ג'יימס בונד הוא דמות איקונית. גם דניאל קרייג התמודד עם המון שנאה כשהוא נבחר לתפקיד, לא בגלל שהיה יהודי - אבל בגלל שטענו שהוא מכוער, בלונדיני, לא נראה מספיק טוב או לא מתאים, ובסוף הוא היה הצלחה. אהרון הוא יפה תואר, שחקן מעולה ואדם סופר-סופר נחמד. הוא יהיה ג'יימס בונד מצוין". כשיצאו בקיץ שעבר התמונות הראשונות מסט הצילומים של הסרט, שבהן נגלו מריסה אבלה ואדי מרסן כאיימי ומיטש ויינהאוס, הביקורות לא איחרו לבוא. כשנודע גם שאבלה תשיר בעצמה בסרט, אנשים מיהרו להביע את מורת רוחם. "כולם ציקצקו", אומר ויינהאוס, "מיהרו להגיד שמריסה נראית נורא, שהיא לא מתאימה, שהיא לא יכולה לשיר. כל אדם שהיה לו משהו שלילי להגיד - אמר. עכשיו כשהסרט בחוץ, כולם אוכלים את הכובע. מריסה פשוט נפלאה, היא שרה מהפנט והיא יוצאת מן הכלל. אלו ימים מאוד אמוציונליים", הוא ממשיך. "בכל זאת מדובר בבת שלי שכבר לא איתנו. היציאה של הסרט רק מחדדת שוב את זה שהיא לא כאן יותר. ברוח כן, במוזיקה כן, אבל לא באמת, וזה שובר לי את הלב כל פעם מחדש".
היהדות שלכם קיבלה מקום מספיק בסרט?
"אני מאוד מרוצה מאיך שזה הוצג. איימי בסרט כל הזמן עם שרשרת מגן הדוד שלה, ויש גם קצת שירה יהודית מסביב לשולחן השבת. אנחנו לא משפחה דתית, לא היה להם מה להראות אותנו הולכים לבית הכנסת כל הזמן, כי זה לא נכון".
מה תרצה להגיד לקוראים בישראל?
"יש לנו עמותה, 'קרן איימי ויינהאוס', שדרכה אנחנו מנסים לעזור לאנשים. עכשיו אנחנו עובדים כדי לתרום לאנשים בישראל שסבלו כתוצאה מהמלחמה, בעיקר לילדים שאיבדו את הוריהם וכאלה שהושפעו בצורות אחרות. אנחנו רוצים לעזור גם לילדים פלסטינים, אז אנחנו בקשר עם כל מיני אנשים ומנסים לראות איך אפשר לעזור בלי שהכסף יגיע לחמאס".
