בזמן מתקפת הטילים, בלילה שבין שבת לראשון, הספיק מוחמד אלחסוני להוציא מהבית ארבעה מילדיו. כשחזר להוציא גם את אמינה בת השבע, פגע הרסיס בחדר הילדים. "אין לנו מקלט, אין לנו שום מיגון. ישנו בבית והתעוררנו לאזעקות", סיפר.
אמינה אלחסוני בת ה-7 מהיישוב אלפרועה שבנגב, נפצעה באורח אנוש מרסיס של מיירט שנפל בבית משפחתה. היא מאושפזת כעת במחלקה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה בבאר-שבע, שם נלחמים הרופאים על חייה. יתר בני המשפחה לא נפגעו. פרמדיקית מד"א זוהר סרבינצקי סיפרה על הפינוי של אמינה: "סמוך לכניסה לערד חברנו לרכב פרטי. במושב האחורי הייתה ילדה מעורפלת הכרה עם פציעה מרסיס בראשה. הענקנו לה טיפול רפואי מציל חיים ופינינו אותה לבית החולים".
תושב אלפרועה שבפזורה, פרחאן גבעה, סיפר על הקושי איתו מתמודדים התושבים: "אנשים חיים בפחד. אין מקלטים ואין מיגוניות". תושב נוסף הוסיף: "המדינה הפקירה אותנו. אין לתושבים פה שום הגנה. המשפחה שלי נאלצה לברוח, חלק הגיעו לבית החולים כדי למצוא מחסה. הילדים שלי ישנים בצריפים". לפי סקר שנערך עבור "נגביה, מרכז הידע והמחקר של האוכלוסיה הבדואית בנגב", ל-67.6% מהאוכלוסיה אין נגישות למרחב מוגן. 92% מתושבי הכפרים הבלתי מוכרים דיווחו שאין ביכולתם להגיע למרחב מוגן. "הסיכוי של בדואי בנגב להיהרג מרקטה גבוה פי 2,200 מכל אזרח אחר", אומרים בארגון אמנסטי ישראל.
