כמי שהתריע לפני למעלה משלושה עשורים על האיום החמור הנשקף לישראל מאיראן, לא הופתעתי מהיקפה של מתקפת הטילים האיראנית על ישראל. כמי שמכיר מקרוב את יכולות צה"ל, לא הופתעתי מהצלחתו בבלימת ההתקפה – מרביתה עוד מחוץ לגבולות ישראל. כן הופתעתי, ולטובה, ממידת הסיוע האזורי שלה זכינו. באווירה השוררת, זה ממש לא היה מובן מאליו.
נוצרה שעת כושר מדינית. אופייה התוקפני של איראן נחשף. נחשפה הנכונות האיראנית להפעיל כוח צבאי עצום, מאות טילים וכטב"מים, לקידום שאיפתה להגמוניה אזורית. מי שעזר לנו יודע היטב כי גם הוא יום אחד יזדקק לנו, ליכולותינו המצוינות. ההתקפה וסיכולה הם הדגמה מוחשית הן לפוטנציאל של ברית הגנה אזורית, והן להיתכנות שלה. מתווה ביידן – המשלב את שיקום עזה, ברית אזורית והתקדמות לפתרון שתי המדינות – אינו משאלת לב חסודה המנותקת מהמציאות הקשוחה של המזרח התיכון. ביידן עצמו הוכיח שוב, ובצורה הנחרצת ביותר, איזה ידיד נאמן הוא לישראל.
איך מנצלים את שעת הכושר לשיפור מצבה של ישראל? עודנו מצויים בעזה, במלחמה שאיננו רואים את סופה, והבידוד המדיני שלנו לא הוסר בעקבות ההתקפה האיראנית. המפתח הוא בתשובה לשאלה שטרם נענתה בחצי שנה של מלחמה: מי ישלוט בעזה במקום חמאס? בפועל, למרות המכה הקשה שחטף, נותר חמאס הגורם השולט בשטח – באשמתו הבלעדית של נתניהו, שמסרב בנחרצות לאפשר את כניסתו לרצועת עזה של כל גורם פלסטיני הקשור לרשות. נוצר מצב שצה"ל ברובו יצא מהשטח, אבל אין לו חלופה צבאית ואין לו חלופה אזרחית, זולת חמאס כמובן. זהו ממש לא ניצחון מוחלט, וממש לא מצב המאפשר את חזרת תושבי העוטף לבתיהם.
אם תסכים ממשלת ישראל לאמץ את מתווה ביידן, יהיו לכך מספר השלכות חיוביות. ראשית, יוחל בשיקום עזה, בעיקר במעורבות ערב הסעודית והאמירויות. כך תופחת בהדרגה המצוקה ההומניטרית, חמאס יידחק על ידי שותפות מפרצית-פלסטינית, וניתן יהיה לטפל בשארית יכולותיו הצבאיות ולבנות מענה ישראלי-מצרי מתואם לאתגר של ציר פילדלפי. בנוסף, תתחזק ברית ההגנה האזורית בחסות ארצות-הברית, שישתתפו בה המדינות הערביות המתונות וישראל, ויתייצב משקל-נגד לאיראן ושלוחיה וכן לציר הטורקי-קטארי המתהווה. כמו כן, יהיה לפלסטינים אופק ברור ומעשי להקמת מדינתם המפורזת לצידה של ישראל – מהלך שיחליש את חמאס ויפחית את התמיכה הציבורית בו. בהתאם, תפחת יכולתו להצית את שטחי הגדה המערבית וירושלים ולפתוח בהם חזית טרור נוספת.
כל ההשלכות האפשריות הללו של קבלת תוכנית ביידן חיוניות לביטחון ישראל ולהצלחת התמודדותה עם איראן ושלוחיה – אבל למרבה הצער אין סיכוי שהממשלה הנוכחית תעשה זאת. זו הממשלה שהביאה את אסון אוקטובר, שמנהלת את ענייני המדינה באופן כושל, שדואגת למתנחלים המשיחיים ולא לביטחון. הדיפת המתקפה האיראנית מנעה הרס והרג רב, אבל לא הוציאה אותנו מהמצב הקשה. לכן, בחירות חדשות והחלפת הממשלה הן צורך ביטחוני חיוני – וכל דרך שאינה אלימה כשרה להשגתו.
אפרים סנה הוא תא"ל (במיל'), שירת כשר וכסגן שר ביטחון בממשלות ישראל וחבר הנהלה בתנועת "מפקדים למען ביטחון ישראל"
