אין כמו תחושה כבדה של אימה כדי לחולל מהפך חיובי גרנדיוזי שיפוגג אותה, או בהיפוכו של מקרה להוביל את החרדה לאזור הדמדומים של טירוף ושקיעה.
תושבי ישראל מתנהלים ובצדק, בהתקפים עולים ויורדים של ייאוש וחוסר אונים, כאשר המערבולת הזאת מולידה את התקווה כשהיא שחורה ומסתירה את האופק. ביידן מושיט את ידו החמה לישראל ומציע לאזור כולו לא להתדרדר למחזות השמש השוקעת.
אחרי מתקפת הכטב"מים וטילי השיוט מאיראן, לרגע הסתדרה הנשימה: לא הושמדנו כפי שהפחידו אותנו במשך שנים אם האייתוללות יחליטו ללחוץ על ההדק.
ברגע הזה, התשואות והכרת התודה הן לנשיא ביידן, שבתבונה של מדינאי עתיר ניסיון תפר קואליציה צודקת שיחד עם ישראל שמרה על גבולותיה. הבון טון היה לומר שהוא פועל מתוך אינטרסים אמריקאיים וגם מתוך אינטרסים פוליטיים: הוא איננו רוצה להיגרר למלחמה אזורית חודשים ספורים לפני בחירות. ברור שהוא פועל קודם כל מתוך אינטרס אמריקאי, של מעצמה הרוצה להשליט סדר בעולם. אלא שיש לו כנפיים יצוקות מפלדה, אותן הוא פרש במוטה רחבה מעלינו. כפי שקודמיו עשו, במידה זו או אחרת, כאשר השתתפו כספית ומדעית בבניית מערכות ההגנה של ישראל מהחץ על גלגוליו ועד כיפת ברזל וקלע דוד, שלא לדבר על מערכות רגישות ומוצנעות. ישראל היא לא מדינה שיכולה לבעוט בעולם ולהניף את הדגל "עם לבדו ישכון", זה מוביל למצדה.
ביידן פורש בפנינו מפה אחרת.
עכשיו ביידן אומר "דונט" לנתניהו. הדם הרותח לאחר לילה של השפלה, כאשר שמי המזרח התיכון מכוסים בלהבות הרשע של מאות כלי טיס שבאים להמטיר רוע והרג - הוא יועץ רע.
ביידן הבהיר לנתניהו כי אם הוא יוצא להרפתקה באיראן הוא בעצם לבד. ארצות-הברית לא תיקח חלק בהפצצות באיראן, ולא ברור שהוא אוטומטית ישים את המטרייה שלו אם איראן תגיב להפצצות ישראל, כי בדיוק את המעגל הזה של תגובה ותגובה על תגובה הוא רוצה לבלום.
ביידן אמר לו אתה תכריז על ניצחון ותפעיל את העוצמה שבאיפוק. גם ביידן יודע שנקמה מוגשת כשהיא קרה, ולא כפי שצווחים שותפיו הסהרוריים של נתניהו שמבקשים להכריז כי בעל הבית השתגע ומאיצים להזניק את המטוסים לעבר טהרן, שדות הנפט שלה ומתקנים חצובים עמוק באדמה.
ביידן הזכיר לנתניהו, בעקיפין, כי הוא זה שדחק בטראמפ לבטל את הסכם הגרעין עם איראן, למרות שזו עמדה בכל התחייבויותיה, והאסון התרחש אחרי שטראמפ עשה זאת ובאיראן שברו גם כן את הכלים וחזרו לסובב במלוא העוצמה את הצנטריפוגות. אם ההסכם היה על כנו, העולם היה יכול להיראות אחרת.
מתוך האימה הנוכחית, נוצר רגע מזוקק של הזדמנות שישראל לא יכולה להרשות לעצמה להחמיץ: ביידן שם על השולחן מתווה שיכול להפוך את ישראל ממצורעת ומנודה לבשר מבשרה של משפחת העמים. זהו כמעט רגע של חסד. החזון של ביידן הוא לכונן ציר של מדינות סוניות וערביות מתונות מול ציר הרשע האיראני. סעודיה מוכנה לצאת עימו לדרך. הכוונות הטובות מריאד קיבלו הוכחה מוחצת בלילה ההוא שבו הופעלו המשגרים מאיראן. היו אלו שעות שהראו כי אפשר גם אחרת.
ביידן יודע שאת הקואליציה הזו, כולל יחסים דפלומטיים בין ישראל לסעודיה והסכמי הגנה מורחבים באזור, הוא יצליח להקים רק אם ישראל תאמר כן לפתרון שתי המדינות. זה אמנם לא דבר שיכול להתבצע בעזרת מטה קסמים: נהרות הדם והאיבה עדיין מפרידים בין העמים. זה לא יקרה מחר או מחרתיים, אבל יהיה זה מענה לכל אלו שפוצחים בריקודים משיחיים ומבטיחים ליישב במלוא המרץ את עזה והגדה. במהלך הזה רוצה ביידן לכרוך גם את החזרת החטופים והפסקת הלחימה בעזה, והסדר עם החיזבאללה בצפון. אולי זה כבר לא אפשרי, אבל חובה לתת לביידן צ'אנס. ולו רק כדי שהכנפיים שהוא פורש לא יהיו חורקות או שבורות מעלינו.
