הבדיחה הנפוצה בימים אלה בתעשיות הביטחוניות הישראליות היא שהפרזנטור הטוב ביותר שלהן הוא עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, שקידם ביעילות מקסימלית את מערכות היירוט של ישראל בעולם, לאחר הביצועים שהפגינו בליל מתקפת הטילים האיראנית. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה: 99% מבין 185 הכטב"מים, 36 טילי השיוט ו-110 הטילים הבליסטיים שנורו לעבר ישראל יורטו בהצלחה בטרם הגיעו ליעדם. בכל העולם עסקו הכותרות בהצלחת ההגנה של המערכות הישראליות, החל מה"טיימס" הלונדוני ששיבח את "הטכנולוגיה שבה השתמשו הישראלים כדי לנטרל את האיומים האיראניים" ועד ה"טאגסשפיגל" הגרמני שהכותרת שלו הייתה: "כיצד מערכות ההגנה האווירית של ישראל עובדות ומתי גרמניה תקבל אחת מהן". גרמניה רכשה לאחרונה את מערכת חץ 3 (שעדיין לא סופקה לה) בעסקה בהיקף של 14 מיליארד שקל, והציפייה כעת היא שעוד מדינות ילכו בעקבותיה.
גם הבורסה הישראלית הגיבה בהתאם. למחרת מטח הטילים הקפיצו המשקיעים את שערי מניות התעשיות הביטחוניות שנסחרות בבורסה. אלביט עלתה ב-4%. נקסט ויז'ן, שמפתחת מצלמות שמוצבות על מזל"טים, זינקה ב-%5.13. ארית תעשיות, העוסקת במרעומים, עלתה ב-5.4%. אירודרום, העוסקת באיסוף וניתוח מידע של כלי טיס לא מאוישים, הוסיפה 6%. אחד האנליסטים צוטט: "החברות הוכיחו את היכולות הטכנולוגיות שלהן והמשקיעים מבינים את הפוטנציאל העסקי".
עדיין מוקדם לנבא מה היקף המכירות שיתווסף לתעשיות הישראליות בעקבות המוניטין שהוכחו. תהליך הצטיידות של מדינות הוא ארוך ומצריך תקצוב והליכים ממושכים של אישור. אבל בארץ כבר מעידים כי יש התעניינות מוגברת, גם לנוכח האיומים שהולכים ומתעצמים במערב, ובמיוחד לנוכח האגרסיביות החדשה שהפגינה איראן שמאיימת להבעיר את כל המזרח התיכון.
בועז לוי, מנכ"ל התעשייה האווירית, אמר בשיחה עם "ממון" לאחר ליל היירוטים: "קיבלנו הרבה טלפונים מלקוחות ובקשות לפרטים לגבי הביצועים והרבה הערכה". בצלאל מכליס, מנכ"ל אלביט, הוסיף: "המתקפה במוצ"ש עוררה עניין עצום בעולם, זה מחזק את המוניטין הבינלאומיים שלנו, החזקים ממילא, כחברת דיפנס. המדינות-הלקוחות רוצות כיום שהייצור ייעשה בתחומן ואנחנו, באמצעות חברות בנות, מרחיבים את הפעילות בחו"ל כל הזמן – 7,000 מתוך 20,000 העובדים שלנו נמצאים בעשרות חברות בנות בעולם". זאת הסיבה שגם תע"א, כפי שפורסם לאחרונה ב"ממון", מקימה כעת חברות בנות חדשות, בבריטניה, הודו וגרמניה.
שילוב ידיים
עוד לפני האיראנים ולפני המלחמה בחמאס, מאז שהחלה המלחמה באוקראינה, התעשיות הביטחוניות הגדולות בישראל רושמות צבר שיא של הזמנות בכל תולדותיהן: תע"א עם 18 מיליארד דולר, מה שאומר עבודה מובטחת לחברה למספר השנים הבאות, רפאל עם צבר הזמנות של 14.5 מיליארד דולר, ואלביט עם 18 מיליארד דולר. לצד ההייטק, הפכו התעשיות הביטחוניות לקטר צמיחה מוביל של ישראל. תע"א, לדוגמה, העבירה בשנה שעברה לקופת המדינה 364 מיליון שקל, וגם השנה תעביר סכום דומה (עם זאת, צריך לזכור שעלות ליל היירוטים מוערכת ב-2-4 מיליארד שקל). בשנה שעברה רשם היקף היצוא הביטחוני הישראלי שיא של 12.5 מיליארד דולר. על פי נתוני משרד הביטחון, היבוא הביטחוני הכפיל עצמו תוך עשור, ועלה ב-50% בשלוש השנים האחרונות.
אין ספק שכעת מערכות החץ 2 ו-3 של תע"א, וקלע דוד וכיפת ברזל של רפאל, הם הלהיטים של התעשיות הביטחוניות הישראליות, שבכולם, אגב, יש שילוב ידיים של כל התעשיות הגדולות: בכיפת ברזל של רפאל המכ"ם הוא מתוצרת אלתא, חברה-בת של תע"א. בחץ של תע"א משולבות מערכות מנועים רקטיים וראשי קרב מתוצרת רפאל וגם מערכת שליטה ובקרה מתוצרת אלביט.
למרות השבחים שמופנים לתעשיות, על היוזמה לפיתוח החץ יש להודות לארה"ב. "אנחנו חייבים הרבה תודות לאמריקאים, הם הראשונים שהציבו לנו את אתגר היירוט של טיל בעזרת טיל, כחלק מתוכנית 'מלחמת הכוכבים' של הנשיא דאז רונלד רייגן, ומגיע להם הקרדיט. חץ וקלע דוד פותחו בכספים משותפים עם האמריקאים", אומר מנכ"ל רפאל הנכנס יואב תורג'מן, שהיה ראש פרויקט החץ בתע"א, ומוסיף: "לצד הטכנולוגיה, לא פחות חשובה רמת ההפעלה של טייסי הקרב והחיילים המפעילים מהקרקע. זה אירוע בהיקף שלא קרה קודם. הדגש הוא על ההיקף. מסה כזאת של תקיפה לא חווינו".
האחוז האחד של טילים שכן הצליח לחדור את המערכות שלנו היה יכול לגרום נזק גדול אם היה מוטל על ריכוזי אוכלוסייה. ומה אם בפעם הבאה לא יתגייסו לצידנו ארה"ב, בריטניה והשאר?
"גם אם אחוז אחד חדר, זה פנומנלי. זה לא איום קיומי. אני חושב שאין לאף אחד בעולם ביצוע שמתקרב למספר ולמדיניות שכבות ההגנה שלנו. כשיש בנות ברית זה נחמד ועוזר, אבל אנחנו יודעים לתת הגנה גם בכוחות עצמנו".
בקרוב הלייזר
ליל המתקפה עבר עליך מן הסתם בלחץ מוגבר.
"בשבילי זה היה לילה של מפעל חיים. ראיתי כמעט את כל המערכות שעסקתי בהן בפעולה, זו זכות גדולה. הייתי אחראי בתע"א על פיתוח חץ 2 ו-3, באלתא הייתי אחראי על מערך המכ"מים של החץ, ברפאל אני אחראי על קלע דוד וכיפת ברזל וטילי אוויר-אוויר פיתון 4 ו-5, האחראים על מרבית היירוטים של כטב"מים וטילי שיוט שבוצעו ממטוסים, מחוץ לגבולות מדינת ישראל. זה פרויקט של המון אנשים. בכל מערכת משולבים יותר מתעשייה אחת. יש שותפות גם של מפא"ת (המינהל למו"פ של משרד הביטחון) באמצעות מינהלת 'חומה', שיודע להציב יעדים ולהוביל את הפרויקטים בשלב הפיתוח והייצור. אנחנו שמחים שהוכחנו את היכולות שלנו ואנחנו מצטערים שהעמידו אותן למבחן".
מה הדבר הבא?
"אנחנו עסוקים כל הזמן בשיפור וייעול ההתמודדות עם איומים עתידיים. רפאל לא רק חברה, אלא גם מרכז הפיתוח של הרבה טכנולוגיות ומשמשת כמעבדה לאומית. בשבוע האחרון היה לנו אירוע משמעותי נוסף – הרכבנו מערכת להגנה מפני טילים על ספינות חיל הים, 'כיפה ימית'. אנחנו עובדים כעת על היירוט בלייזר ויש לנו פריצות דרך עולמיות. הוכחנו כבר לפני שנתיים את היעילות שלה ומקווים שכבר בשנה הבאה ייכנסו לביצוע מערכות ראשונות. זה לא תחליף לשאר המערכות. הנכון הוא שילוב מערכות. הלייזר יוכל לעזור בהורדת העלויות הגבוהות של היירוטים, כי להפיק קרן לייזר לא עולה. הלייזר יודע לתת פתרון זול לרקטות מלבנון ומעזה, לטילי שיוט ומזל"טים, פחות לטילים בליסטיים".
