בראיון ששודר לאחר מותה, בגיל המכובד 96, אמרה כלת פרס ישראל נעמי פולני ש"הרופאים הרשעים האלה מאריכים את החיים שלנו בלי לחשוב על ההשלכות".
ואכן, רבים מאוד מאיתנו רוצים לחיות הרבה מאוד שנים ומתאמצים הרבה לשם כך - אוכלים מזונות רק לפי סוג הדם, צמים 16 שעות מתוך 24, מחליפים את הדם בגוף בדם צעיר (היי, מיק ג'אגר), מתמכרים לספורט, ממיינים חיידקי מעי, מגייסים את הבינה המלאכותית כדי שתאתר ותנבא מחלות נחבאות, טובלים באמבטיות קרח (ומשוויצים בסטורי, כמובן), עושים מדיטציות ונאבקים בסטרס, מחרימים פחמימות ומשקשקים נבט חיטה – והרשימה עוד ארוכה.
קוראים לזה longevity - לונג'יביטי - הכמיהה לאריכות ימים באיכות חיים, שנובעת גם מהניסיון הילדותי שלנו לנצח את הזמן ולהתמודד עם חרדת המוות על ידי הכחשת סיום החיים (ראו מסגרת).
"צריך לזכור שהחוכמה היא לא רק להוסיף שנים לחיים, אלא להוסיף חיים לשנים", מדגיש פרופ' רן בליצר, סמנכ"ל וראש מערך החדשנות של שירותי בריאות כללית, שמסביר שהיום כבר לא מדברים רק על Lifespan אלא על Healthy Lifespan. וזה הופך אפשרי רק מפני שהמין האנושי יכול להישען היום על רפואה מודרנית שהפכה מרפואה מגיבה, לרפואה יוזמת ומונעת.
מהי רפואה יוזמת?
"אדגים את ההבדל בעזרת תחום הלוגיסטיקה - המזגן או המכונית, או כל מכשיר שאנחנו משתמשים בו באופן רציף. יש מכשירים שאנחנו עושים להם 'אחזקה מונעת' – כמו לבדוק מים ושמן באוטו ולהחליף מסנן במזגן. יש מכשירים שאנחנו עושים להם 'אחזקת שבר', שזה אומר שנשתמש במכשיר עד שתהיה תקלה או נזק ברור שיגרמו לפגיעה בתפקוד ואז או שנזרוק את המכשיר – אם מדובר בטוסטר למשל, או שנלך לחנות או למוסך לתיקון עמוק. כשמדובר במכשירים יקרים כמו מחשב או טלפון נייד, נעשה טיפול מורכב ויקר יותר כדי לתקן את השבר. נכון, הטיפול הזה לא תמיד יחזיר את המצב לקדמותו, אבל הוא כן יגשר על פערי התפקוד שנוצרו בעקבות השבר".
איך הטוסטר קשור לאריכות הימים שלי, פרופסור?
"כי לאורך שנים, הרפואה המודרנית התמקדה בפעילות של אחזקת שבר, ואילו היום המסר שלנו הוא להדגיש את האחזקה המונעת ולהגיע לפני שכואב, נשבר או יש נזק. אז ההתערבות החכמה היא גם חסכונית וגם מונעת נזקים ופגיעה תפקודית, שיכולים להיות לא בני תיקון".
ותודה לבינה המלאכותית
וכדי שהאחזקה המונעת תהיה יעילה, מצטרפת למאמץ הבינה המלאכותית, שיודעת לעשות עוד דברים חוץ מאשר להפיץ פייק ניוז. כמו לייצר מודלים מנבאי מצב בריאותי שמבוססים גם על ביג דאטה, כלומר על נתונים שמגיעים למשל לרופא המשפחה מהרבה מאוד מטופלים, ויוצרים יחד אינדיקציות "מנבאות". כמו, מי מהמטופלים בסיכון מתקרב למחלת לב או שבץ. וכך, והפעם עם המטופל הספציפי ולא עם הסטטיסטיקה, אפשר להכין תוכנית שתמנע זאת.
"כאשר כל הטוב הזה מתועל לטובת ניבוי המצב הגופני העתידי שלנו, יש יותר סיכוי להתאים לכל מטופל מענה מדויק של בדיקות ספציפיות, בתקווה להביא אותנו לגיל זקנה במצב בסיסי הרבה יותר טוב, כדי שנבלה יותר ממשך חיינו בתפקוד טוב ובבריאות טובה. וזה עוד לפני שאני נכנס לעולמות עתידיים של התערבות גנטית ומחקרים שמכוונים, למשל, לתכנות מחדש של השעון הביולוגי התאי", הוא זורק לאוויר כאילו מדובר בפעולה לכיוון השעון המעורר בבוקר, ומזכיר שבשירותי בריאות כללית השכילו לנצל את עולם הבינה המלאכותית לטובת רפואה מנבאת ומונעת שזמינה למיליוני מטופלים בכל יום, כפי שפורסם לאחרונה בכתב העת הרפואי המוביל בעולם "ניו אינגלנד ג'ורנל אוף מדיסין".
אז אם הכל ניתן לניטור וניבוי, אם נחזיק מעמד מספיק שנים שבהן הרפואה תקרא לנו לטיפול 10,000, אולי באמת יהיו לנו כאן חיי נצח, אני תוהה ביני לבין עצמי. "ההזדקנות היא מחלה שאפשר לרפא", עונה לי מיה אלחלל, כאשר אני שואלת אותה מה היא עושה כדי להישאר צעירה ובריאה לנצח.
אלחלל מגדירה את עצמה כביו־האקרית, וזה אומר שהמיקוד האישי והמקצועי שלה הוא איתור פרוטוקולים להארכת חיים בריאים. כבר שני עשורים היא עוסקת ביזמות וחדשנות, כיום כמייסדת ומנכ"לית חברת "אש אריכות חיים בריאה" ועורכת האתר he.longevity.science. היא מנסה להנגיש גם לאוזניי את מידת החדשנות הנדרשת כיום בביו־טכנולוגיה ועומקה כדי לנסות להאט הזדקנות. וכידוע, ההכרח הוא אבי ההמצאה, ובמקרה שלה, העובדה שהרופאים הגדירו אותה לפני מספר שנים כחולה במחלת חשוכת מרפא, גרמה לטורבו הזו לקחת לידיה את פיצוח תעלומת מצבה הבריאותי המורכב. מאז היא פיתחה פרוטוקול לבניית חוסן בריאותי ומנטלי, מקסום ביצועים והארכת חיים בריאים, שאותו היא מביאה לידי ביטוי גם בסדנאות שהיא מקיימת.
"המשתתפים בסדנאות שלי לא בהכרח מעוניינים להגיע לגיל 100, אבל הם רוצים להזדקן בבריאות טובה, בניגוד למה שראו אצל ההורים שלהם. המטרה היא להאט את קצב ההזדקנות, בין אם גופנית ובין אם קוגניטיבית, ולתת לכל אחד את הכלים לבצע את מקסימום השינוי במאמץ סביר. למשל, לא מעט אנשים מגיעים אליי כשהם עוד לא מאובחנים בסוכרת, אבל כשאנחנו בוחנים את הבדיקות והמגמות אנחנו מגלים שהם בדרך לשם. ואני מלמדת אותם מהם השינויים בשגרה ובסגנון החיים שהם צריכים לעשות כדי להפוך את התמונה".
למה דווקא עכשיו יש את ההתעוררות בתחום אריכות החיים האיכותית?
"כי עכשיו החדשנות בביוטק, יחד עם בינה מלאכותית, הופכת את החלום על טיפולי הצערה למציאות, והרבה הבטחות בתחום מתחילות להתממש. תוך 15 שנה כבר נוכל ליהנות מטיפולי הצערה, יש הרבה השקעות הון סיכון בתחום, שכבר לא נחשב רק עבור המשוגעים לדבר", היא אומרת, אבל מבקשת להדגיש שכדי להצליח להאט הזדקנות צריך להגיע לתהליך בבריאות טובה. "זה לא תהליך שמחיה את המתים. אבל מי שהגיע לגיל 60 בבריאות טובה, שלא לומר פנומנלית, אפשר בהחלט לשמור עליה ולהיטיב אותה לאורך זמן".
לא בכל מחיר
אבל האם עלינו לשאוף להאריך ימים בכל מחיר? גם כאשר הבריאות שלנו לא משהו, חשבון הבנק מדולדל והיכולת שלנו לתפקד בערוב ימינו כמו בשחריתם כמעט ואינה קיימת? ומעל לכל – מדוע אנחנו שואפים לאריכות ימים שמביאה אותנו ל־90 ו־100 ואף יותר מכך שנים, מה שעבור אבות־אבותינו הספיק לשניים ולעתים לשלושה מחזורי חיים. ויותר מכך – מדוע אנחנו רוצים להאריך את חיינו בעולם כאוטי, אכזרי, מטלטל ולא ניתן לחיזוי? והאם זה נכון לנו?
"השאיפה לאריכות חיים מופרזת היא לא אתית. לרצות עוד ועוד שנות חיים, זה כמו מישהו שצובר עוד ועוד כסף או כוח. בשביל מה? מה אתה עושה עם זה? ואם אתה לא עושה עם זה משהו שהוא לטובתך או לטובת סביבתך, אתה פועל באופן לא אתי", אומרת ד"ר תמי יגורי, פילוסופית וחוקרת משמעות מהקריה האקדמית אונו. "כאשר אנחנו הופכים לנטל על החברה, הכמיהה הזו הופכת לאגואיסטית, ואנחנו נוהגים באופן גרידי וגם ילדותי. ועובדה שבעבר הזקנים האסקימוסים, כאשר הבינו שהם הופכים לנטל על הקהילה כי הם אינם יצרניים, הפרישו את עצמם ממנה והלכו למות בקרח".
אז למה אנחנו נאחזים בקרחון החיים ופוחדים שהוא יימס לנו מהר מדי?
"כי פשוט התבלבלנו, ואנחנו חושבים על אריכות ימים מהפוזיציה של היותנו צעירים ובריאים, ואת זה אנחנו רוצים להאריך – לחיות עד 100 כמו 20, ולא עד 120. אבל אנחנו לא מבינים על מה אנחנו מדברים, כי ככל שמזדקנים, נוצר פער מייסר בין הכמות לאיכות".
אז למה בכל זאת רבים מתעקשים להאריך את החיים?
"כי יש לנו עזרה מהרפואה ואין לנו תמונה אמינה של האתגר. אם היינו נותנים לעצמנו דין וחשבון מהימן מה זה אומר להזדקן עמוק לתוך הזקנה, אולי העמדה שלנו הייתה לנסות להציב לעצמנו קווים אדומים של מתי לעצור ולהגיד די. הטעות הכי גדולה בזקנה היא שאנחנו חושבים שהדברים קורים באופן טבעי, אבל האמת היא שהם לא קורים באופן טבעי, זו הרפואה שמאריכה לנו את תוחלת החיים, אבל לא את איכות החיים. ולכן אמרתי שאנחנו ילדותיים בגרידיות שלנו, כי אנחנו חושבים 'לי זה לא יקרה, ואני אזדקן אחרת'", היא מציבה מולנו מראה מגדילה ואומרת שלצד הווליום העצום של הכוח שדוחף לחיים, אנחנו צריכים להקשיב גם ללחישת המנגנון שחותר לסיום, לכליה. על אבותינו, היא מזכירה לנו, נאמר שמתו "שבעי ימים", ולדעתה הפילוסופית, כדאי לנו ללמוד לזהות את מנגנון השובע האלגנטי הזה, ולרדת בזמן מבימת החיים.
ואולי אנחנו פשוט כמהים להאריך עוד ועוד את החיים מהסיבה הפשוטה שזו האופציה היחידה שאנחנו מכירים? הרי אף אחד לא באמת פתח מהכיוון השני את דלת המוות וסיפר לנו איך זה שם.
איך להאריך חיים בריאים?
להקפיד למדוד באופן תכוף וקבוע את קצב ההזדקנות – לעשות זאת באמצעות בדיקה תכופה של מדדים ביולוגיים משמעותיים, כמו למשל שומן ויסרלי (בין האיברים בבטן), דלקתיות כרונית, סוכר בדם, התקצרות טלומרים (אזור הקצה של הכרומוזומים המכילים את החומר התורשתי שבגרעין התא), אובדן שריר, ירידה בתפקוד קוגניטיבי ועוד.
לזהות מגמות מוקדם - המצב הרפואי הפיך יותר כשהזיהוי הוא מוקדם. ותמיד עדיף להיות בטווחי הנורמה של המצב הרפואי. יעד טוב הוא להיות צעיר לגילך בעשור במונחי מדדים וגיל ביולוגי.
לבחור את סוג ההתערבות להאטת הזדקנות שתשיג עבורך ערך מקסימלי בהארכת חיים בריאים - אי־אפשר להשקיע 100 אחוז מאמץ בהכל כל הזמן. בחרו נכון עבורכם - זה שונה עבור כל אחד. עבור נשים, טיפול הורמונלי משלים מתאים עשוי לעשות הבדל אדיר.
אין שיקוי פלא, תוסף־על, תרופה או טיפול אחד מנצח - מה שעובד זה שינויים קטנים לאורך שנים שהאפקט שלהם עשוי להצטבר לעשור ויותר בבריאות טובה.
לבלות זמן בחברה טובה - בדידות מזיקה לבריאות יותר מסוכרת.
להמשיך בלמידה סקרנית ובעשייה משמעותית כל החיים - המוח גמיש בכל גיל.
להמשיך לאתגר את הגוף בלחצים מועילים - למשל שוק חום בסאונה, שוק קור בטבילה במי קרח, צום כאתגר מטבולי, אימונים עצימים לדחיקת משקלים. אלה מקזזים את נזקי הסטרס הרעיל.
להיות בתנועה ברוב שעות הערות - יושבנות מאיצה הזדקנות. העקרון הוא use it or lose it.
להקפיד על שינה איכותית - שעה וחצי של שנת חלום REM – זו משמרת בריאות קוגניטיבית ומנטלית. לצידה, שעה וחצי שינה עמוקה תומכת לתהליכי שיקום ותחזוקה לגוף. רוב האנשים ישיגו זאת בשבע־שמונה שעות שינה איכותית בלילה. ניתן למדוד ולדעת בדיוק כמה מקבלים בכל שלב שינה בכלי ניטור רציף לביש ממוזער.
להקפיד על צריכה מספקת של חלבון בכל יום - 1.2 גרם לק"ג משקל במינימום לשימור מסת שרירי השלד הדועכת עם הגיל - זה קריטי לתפקוד, למניעת שברים בנפילה ולחוויית חוסן בריאותי.
להתמודד עם סטרס כרוני - בסטרס מהסוג הכרוני, הרעיל, הגוף נכנס למצב הישרדותי, בין אם חוויית הסטרס מוצדקת או לא. לרוב, בחיים המודרניים, איננו באמת בסכנת חיים אך הגוף מגיב לתפיסת המציאות שלנו ולא אל המציאות, והתגובה היא בדיכוי פעולות תחזוקה בגוף, ובעצם כל פעולה שאינה מצילת חיים הופכת משנית. למשל עיכול, פריון, ניקוי רעלים, גדילה - כל אלה אינן מצילות חיים. סטרס רעיל לאורך זמן הוא אחד ממאיצי ההזדקנות החזקים ביותר.
לנהל את הסטרס - כלים שעומדים לרשותנו לניהול והורדת סטרס מהסוג הזה הם מיינדפולנס (כי הוא מציב אותנו במצב שבו אין חרטות על העבר או חרדות לגבי העתיד), פרקטיקות של נשימה קוהרנטית שמביאות לאיזון וסנכרון - וגם את המיומנות שלנו בניהול סטרס אפשר היום לנטר כדי לשפר בכלי ביו־פידבק.
איך כל זה מתחבר לרוע של 7 באוקטובר?
את התיאוריה של הכחשת המוות וניהול האימה מפניו - Terror Management Theory - פיתח האנתרופולוג ארנסט בקר, שטען שאופיו של האינדיבידואל נבנה ביסודו על התהליך של התכחשות האדם לעובדת מותו. בקר האמין כי הרבה מן הרוע במציאות הוא כתוצאה מן הצורך בהכחשת המוות, והוא הוכיח במחקרים, שקיבלו תוקף פסיכולוגי, שהתכחשות זו היא מרכיב הכרחי ביכולת לתפקד בעולם. כמו כן, בניית האופי על הבסיס של הכחשת המוות גורם להסתרה וערפול של הכרות עצמית ואותנטית.
anat-le@yediot.co.il
