הורדת דירוג האשראי השנייה תוך שבועות, הפעם על ידי חברת S&P, לא תייקר רק את הלוואות המדינה, אלא תפגע בכל אזרחית ואזרח. היא תתבטא באופן ודאי בפגיעה ברמת החיים ובכיס של כולנו. בתרגום לתחום הרפואה, מדובר בפגיעה רב-מערכתית. הריבית להלוואות המדינה, החברות, העסקים והאזרחים תזנק – מה שיחייב גזירות על הציבור, בעיקר בתקציב 2025, אך ייתכן שנרגיש אותן בקרוב. במשרד האוצר החלו דיונים לבחון אפשרות שיועלו מסים עוד השנה. בין היתר, נבחנת האפשרות להקדים את העלאת המע"מ שנועדה ל-1 בינואר 2025 כבר ל-1 ביולי הקרוב, וכמו כן להעלות את שיעורי מס ההכנסה במסי נדל"ן.
חברות דירוג האשראי, כמו גם כלכלני קרן המטבע הבינלאומית וארגון המדינות המתקדמות, בנק ישראל ומוסדות כלכליים אחרים, כבר קבעו לפני הורדת הדירוג השנייה של ישראל בסוף השבוע, כי הממשלה תיאלץ לבצע קיצוצים נרחבים בתקציב המדינה ולגבש העלאות מסים. שירותי החינוך, הבריאות והרווחה יצטמצמו במקום לגדול, דווקא בתקופת מלחמה, ואזרחים רבים ייכנסו למינוס בחשבון. מצב מדאיג לכל הדעות.
במשרדי ראש הממשלה והאוצר אמרו לנו אתמול בכירים, כי עד לפני ימים אחדים דירוג האשראי של ישראל לא היה בסכנה. בחברת דירוג האשראי הגדולה בעולם, סטנדרד אנד פורס, היו מודאגים אמנם מהמצב הביטחוני המעורער מאז 7 באוקטובר, ומההוצאות הגדולות הנגזרות ממנו, אולם השתכנעו שסיום קרוב של המלחמה בדרום ובצפון יאפשר שליטה מחודשת בתקציב ויחייב "רק" דוח אזהרה חמור.
אולם גזירת הורדת הדירוג נולדה בתוך ימים, בשני שלבים. תחילה בעקבות מתקפת הטילים מאיראן, ובעיקר לקראת סוף השבוע האחרון. ואחר כך, ברגע שבו התברר כי הממשלה נחושה להגיב צבאית, נגזר דינו של דירוג האשראי לרדת, עוד טרם ההתקפה בשישי לפנות בוקר.
מה שמדאיג כעת במיוחד את כלכלני חברת הדירוג שהצטרפה למוד'יס, הוא שממשלת ישראל לא תצליח למנוע גידול עצום בהוצאות הביטחון, בעיקר אם העימות עם איראן יתרחב. דין אלפי טילים שמתפוצצים במרכזי ערים אינו קרוב בהשלכות על הכלכלה לירי טילים לא מוצלח על בסיס צבאי בנגב או לתקיפת מתקנים בנמל תעופה לא מרכזי באיראן.
שיתוק מוחלט של המשק משמעותו עלות של 2.5 מיליארד שקל ביום. זה סכום שיחייב צעדים דרסטיים שיפגעו קשות באזרחים. שליטי איראן היהירים הבטיחו תגובה על התגובה, אך לא ברור שאכן תגיע כזאת. מה שברור הוא שאז יבואו תגובות על תגובות ומצב כזה ידרדר את המזרח התיכון למלחמה בין שני צבאות מהגדולים והחזקים בעולם.
גורם ממשלתי בכיר: "הממשלה חייבת להפגין שליטה בגובה הוצאות הביטחון ומניעת זליגת הגירעון למקום שיהיה קשה מאוד לצאת ממנו". גורם כלכלי הוסיף: "מדאיג מאוד שאין שיח עמוק על הוצאות הביטחון, ואפילו הוועדה המיוחדת שראש הממשלה הבטיח להקים טרם יצאה לפועל".
הורדת דירוג אשראי שנייה תוך שבועות ספורים היא פגיעה קשה במוניטין של המשק שלנו. מרכז האופוזיציה בוועדת הכספים של הכנסת, ח"כ ולדימיר בליאק, אף הגדיר זאת "כלכלת ישראל כבר על הקרשים". תרשו לנו לערער על הקביעה הנחרצת הזאת. כלכלת ישראל, גם אחרי הורדת הדירוג, עדיין נחשבת ליציבה מאוד במדינה שמעולם לא איחרה בהחזרת חוב. המשק מצוי ברמה A בכל שלוש חברות הדירוג, כאשר דירוג מוד'יס נמוך אמנם בדרגה אחת משל שתי החברות האחרות, אך גם בה ישראל לא הידרדרה עדיין לדרג B.
וזה חייב להיאמר בהדגשה: אחרי שנות שגשוג, לא מעט אגב דווקא בזכות מהלכים שיזם ראש הממשלה בנימין נתניהו – זה שהפקיר לאחרונה את הכלכלה – ישראל מצויה עדיין בקבוצת 25 המדינות עם דירוג האשראי הגבוה בעולם.
השקעות בישראל, כמו בחברות אינטל, טבע ובמיזמי הייטק, עדיין גבוהות ויציבות. חברות זרות, כמו בתחום המזון, החלו רק לאחרונה לפעול כאן. אחרות בוחנות אפשרות כזאת בעתיד הקרוב. להספיד את כלכלת ישראל בימים אלה בעקבות הורדת דירוגה תהיה שגיאה גדולה.
מובן שהורדת דירוג על ידי שתי החברות הגדולות בעולם אינה דבר של מה בכך. העלאת הריבית להלוואות ממשלה ולחברות ישראליות תעלה לנו מיליארדי דולרים. דירוג האשראי בוודאי לא יעלה מחדש בשנתיים הקרובות, בניגוד להבטחות חסרות כל בסיס של ראש הממשלה, כי יחזור כביכול לרמתו הקודמת מיד אחרי סיום המלחמה. אין לאמירות כאלה שחר במצב הנוכחי במזרח התיכון. בחברות הדירוג כולן הוצמדה לרמת הדירוג הנוכחית "תחזית שלילית", משמע שהדירוג עלול אף לרדת עוד. תחזית חיובית רחוקה הרבה יותר מהמרחק בין איראן לישראל.
אז מה צריך לעשות? גורם ממשלתי כלכלי בכיר מאוד אמר לנו אתמול: "נגמרה עת התעלולים והמשחקים בכספי התקציב. עכשיו, לא בעוד שנה או שנתיים, צריך לסגור 12 משרדי ממשלה לפחות, לצמצם את מספר השרים ל-18, לבטל לצמיתות את שיטת הכספים הקואליציוניים ולגבש תוכנית ברורה לתקציב ביטחון הגיוני ומבוקר לעשור הקרוב".
כאשר שאלתי בתדריך האחרון של הנגיד, פרופ' אמיר ירון, האם הממשלה התייעצה איתו על ההיבטים הכלכליים של המלחמה והמצב הביטחוני, הוא ענה בהיסוס כי בנק ישראל העביר לאחרונה דוחות לממשלה. התשובה המתחמקת הייתה ברורה מאי-מתן תשובה ברורה וחד-משמעית לשאלה: ראשי הקואליציה והעומד בראשה לא מתייעצים כלל עם היועץ הכלכלי של ממשלת ישראל, גם בתקופת חירום עם הוצאות של עשרות מיליארדים.
גורם ממשלתי כלכלי בכיר: "נגמרו המשחקים. צריך לסגור 12 משרדי ממשלה, לצמצם את מספר השרים ל-18, לבטל לצמיתות את שיטת הכספים הקואליציוניים ולגבש תוכנית ברורה לתקציב ביטחון הגיוני ומבוקר לעשור הקרוב"
