מכבי ת"א נמצאת ב"בעיה": עם ערן זהבי היא טובה מאוד. גם בלעדיו היא מצוינת. אחרי תקופה פחות טובה, היא חזרה לנצח וגם נתנה הצגה עם רביעייה. בלי זהבי, ובלי יוריס ואן אובריים, הצהובים היו הרבה יותר משוחררים במשחק סוף עונה קלאסי מול קבוצה שמתה כבר ללכת לים ולסגור עניין, מכבי ת"א הראתה שהיא מוכנה לקבל את תואר האליפות.
בכל עונה של קבוצה אלופה היא צריכה את ההצגה הזאת שמראה לכולם מי כאן בעלת הבית. מכבי ת"א מגיעה לישורת האחרונה של העונה כשהיא נראית כמו הכוכב שלה פליסיו מילסון: קלילה, מהירה ומשוחררת מכל לחץ.
עוד שישה משחקים נשארו, ואפשר להגיד שכבר יש אלופה. כעת המשימה הכי חשובה עבור הצהובים לקראת הקיץ היא להשאיר את הכוכב האנגולי. מכבי ת”א חייבת להילחם עליו, להכפיל או לשלש לו את השכר, לעשות כל מה שצריך – כי ספק גדול אם היא תצליח להביא מישהו כמותו. זה שחקן שמגיע לישראל בערך פעם בעשור.
ולגבי רובי קין זה מאוד פשוט: אם הוא זוכה באליפות, גם הוא חייב להישאר לעונה נוספת. יש ביקורת מוצדקת על המאמן האירי – הוא עף מגביע המדינה, איבד יתרון שאסור לשמוט מול אולימפיאקוס וזה עלה לקבוצה בהדחה משפילה מהקונפרנס ליג, וקשה לומר שמכבי ת”א שיחקה כדורגל עוצמתי העונה – אבל להביא אליפות אחרי שלוש שנים זאת משימה קשה לכל קבוצה, גם לקבוצה עם תקציב ענק כמו מכבי ת"א.
מצד שני, גם מכבי חיפה הגיעה לטרוף. ה-1:4 על הפועל באר-שבע היה מפתיע מאוד. אנחנו מכירים את הכדורגלן הישראלי הממוצע, אנחנו יודעים מה קורה לו כאשר הקבוצה כבר מודיעה שהראש שלה בעונה הבאה. ובכל זאת, מכבי חיפה ומסאי דגו הראו בגרות מדהימה ופשוט פירקו את הפועל באר-שבע.
עם כל המחמאות לאליניב ברדה על הקאמבק של באר-שבע העונה, אסור לקבוצת צמרת להיראות כך אף פעם. חצי גמר הגביע שמחכה לה אחרי החג הוא לא תירוץ. למועדון גדול אסור להתפרק אף פעם – זה המחיר של להיות גדול ולא בינוני.
זה היה קל מדי עבור מכבי חיפה, והיא נהנתה מכל רגע. אפשר היה לחשוב שזאת הקבוצה של ברק בכר, זאת שדורסת בלי מאמץ, שאי-אפשר למצמץ מולה. מסאי דגו נמצא עכשיו באודישן לקראת האתגר הבא שלו, הוא לא יודע לאן העונה הזאת תוביל: לנבחרת הצעירה או לג'וב בקבוצה אחרת בליגה. מה שבטוח, הוא הראה שההימור עליו בתחילת העונה היה נכון.
