לא קל להיות סרט ישראלי היום. הפסטיבלים הבינלאומיים חתומים בפניו, שותפויות זרות נאטמות, ההפצה בחו"ל על הקרשים, וגם המלחמה ומצב הרוח משפיעים. אבל מסתבר, ברוח מכות מצרים, שהמכה הקשה ביותר צפויה דווקא מצד מי שאמור לעזור. ממש בקרוב, שינויים בתקנוני התמיכה של משרד התרבות עלולים להנחית על הקולנוע את להב הגיליוטינה. לכאורה, מה רע בקצת ריענון? אלא שבפועל מתברר שהשינויים האלו כוללים שיטת ניקוד חדשה, שתשנה את תפקודן של קרנות הקולנוע כך שהן יזינו רק סרטים בעלי פוטנציאל מסחרי. במילים אחרות: יותר "לשחרר את שולי" ו"ההילולה" ופחות "עטאש-צימאון" ו"ויהי בוקר". פחות קולנוע פוליטי-ביקורתי ויותר לחם ושעשועים.
על פי שיטת הניקוד החדשה, אין חשיבות לפרסים בארץ ובחו"ל, אלא למספר הכרטיסים שיימכרו. בנוסף, המנהלים האמנותיים של הקרנות יצטרכו לחפש סרטים שאינם מרגיזים אף אחד, כדי שיופצו בעשרות עותקים וישודרו בערוצים המסחריים. בפועל, ערוצי השידור יהיו אלו שיעצבו את פניו של הקולנוע הישראלי, ואנחנו יודעים היטב באילו פנים מדובר. לצד זה, הקרנות יקבלו עידוד לתמוך בסדרות טלוויזיה על חשבון סרטים ישראליים, למרות שאלו אמורות להיות ממומנות על ידי הגופים המשדרים אותן (הרי בשביל מה הפרסומות?), כך שקרנות הקולנוע עוד ימצאו עצמן תומכות ב"מאסטר שף".
2 צפייה בגלריה
מתוך "ההילולה"
מתוך "ההילולה"
מתוך "ההילולה"
(צילום: אייל אפרתי, באדיבות סרטי יונייטד קינג)
יהיו שיברכו על השינוי המוצע, כי סוף-סוף ישקיעו בסרטים ישראליים שמישהו גם רואה, אבל זוהי ציניות לשמה. ראשית, כי גם עתה תומכות הקרנות הגדולות בסרטים המסחריים, ושנית, כי תפקידם של קרנות הקולנוע ושל משרד התרבות הוא לתמוך בתפיסה הרואה את האמנות כמגוונת. התקנות החדשות הן מכת מוות ליצירתיות, לחדשנות, לקולנוע פוליטי-ביקורתי, וכן ליוצרים שאינם יהודים, שבואו נקרא להם בשמם: קולנוענים פלסטינים. עוד ייפגעו מהשיטה החדשה גם יוצרי תעודה וסטודנטים וסטודנטיות לקולנוע.
לאור כל זה, אין פלא שעורכת הדין עדנה הראל פישר כתבה מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה כי "זהו מודל אנטי-יצירתי ואנטי-חברתי הפועל כנגד חופש הביטוי התרבותי, כנגד מגוון היצירה וכנגד האינטרס הציבורי לחיזוק היצירה העברית".
2 צפייה בגלריה
מיקי זוהר
מיקי זוהר
שר התרבות מיקי זוהר
(צילום: עוז מועלם)
נראה שסופו של הקולנוע הישראלי כפי שהכרנו אותו קרוב מאי פעם. הממשלה מתכננת הדרת הפריפריה, חיסול הקולנוע התיעודי הישראלי וסרטי הסטודנטים, צמצום התמיכה ביצירה הקולנועית וחיזוקם של סרטים שממילא זוכים להצלחה. כמבקר קולנוע שאוהב מאוד סרטים ישראליים ושמח מאוד בהצלחתם, אני אדם מאוד מודאג.
פורסם לראשונה: 00:00, 26.04.24