בעשור האחרון הפך פרויקט זיכרון בסלון לחלק בלתי נפרד ממאמצי הזיכרון והנצחת השואה. מה שהתחיל כיוזמה חברתית הפך למסורת במסגרתה מציינים יותר משני מיליון אנשים בארץ וב־65 מדינות ברחבי העולם את יום הזיכרון לשואה ולגבורה בדרך אחרת, אישית ומחברת. השנה, בעקבות אירועי 7 באוקטובר, קיבל היום הזה עבור כל אחד מאיתנו משמעות אחרת. בטבח שמחת תורה הפכו תמונות שלא חשבנו שנראה עוד למציאות מטלטלת. דווקא מתוך התהומות האלה, השנה מאפשר לנו היום הזה הזדמנות להתעמק בסיפורי השואה ולשאוב מהם השראה וכוח. מתוך הכאב, נשאב תקווה מסיפוריהם של שורדי השואה ובני משפחותיהם ששרדו את השאול והקימו משפחות, דור חדש ומדינה. בכל סלון השנה יוצב כיסא צהוב להזכרת החטופים. כמה מהמפגשים יוקדשו לדיאלוג בין השואה לטבח 7 באוקטובר: באחד המפגשים ישתתפו אנשים מטעם מטה משפחות החטופים ושורדת השואה חנה גופרית, מפגש אחר ייוחד לשורדי הנובה ומפגשים נוספים ייערכו עם שורדי שואה ובני משפחותיהם כמקור השראה וחוזק אחרי האירועים הקשים. בתוך חוט הקשר הזה, יצרנו בשיתוף פעולה של זיכרון בסלון עם "ידיעות אחרונות" ו־ynet, פרויקט מיוחד בשם "הסלון שלי". במיזם שמונה כותבות וכותבים ששרטטו במילים את ה"זיכרון בסלון" הפרטי שלהם השנה בצל השבת הנוראה ההיא. אנחנו מזמינים גם אתכם בערב יום השואה לקחת חלק באחד הסלונים ברחבי הארץ ולהשתמש במילים שלהם כחומר למחשבה לשיחה אקטואלית על זיכרון השואה. "לזכור ודבר לא לשכוח" במיוחד עכשיו | כתבה: חבצלת דמארי, צילום: ניר סלקמן







