הוּא אוֹמֵר לִי, לָמָּה לִחְיוֹת? וְאוֹמֵר גַּם שֶׁעָשִׂיתִי טָעוּת שֶׁהוֹלַדְתִּי אוֹתוֹ. הוּא אוֹמֵר לִי שֶׁהַחַיִּים מְלֵאֵי סֵבֶל. הוּא בּוֹכֶה בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה וָחֵצִי בָּעֶרֶב בַּחֲדַר הָאַמְבַּטְיָה וַאֲנִי מַחְזִיקָה מוּלוֹ מִבְרֶשֶׁת שִׁנַּיִם וְאוֹמֶרֶת לוֹ, אַתָּה תַּעֲשֶׂה הַכֹּל כְּדֵי שֶׁלֹּא לְצַחְצֵחַ? וְהוּא אוֹמֵר לִי, זֶה בִּרְצִינוּת אִמָּא, וּבוֹכֶה. הוּא בּוֹכֶה וּבוֹכֶה, הַפָּנִים הַיָּפִים הַצַּחִים הָאֵלֶּה קְמוּטִים, הָעֵינַיִם הָרְחָבוֹת מְעֻלְּפוֹת רִיסִים רְטֻבִּים, שְׂעַר הַזָּהָב שֶׁלּוֹ נִשְׁפָּךְ עַל פָּנָיו וּמַסְתִּיר אוֹתָם מִמֶּנִּי. אֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בּוֹ בְּרִחוּק, כְּאִלּוּ אֲנִי שׁוֹמַעַת אוֹתוֹ מִקָּצֶה כָּלְשֶׁהוּ, דֶּרֶךְ הַרְבֵּה חָלָל. אֲנִי פּוֹחֶדֶת מִסִּבְלוֹ הַזֶּה, הֶחָשׂוּף, שֶׁמֻּנָּח לְפָנַי. מִבְרֶשֶׁת הַשִּׁנַּיִם שְׁמוּטָה בְּכַף יָדִי, הַמִּשְׁחָה נוֹזֶלֶת, צִחְצוּחַ הַשִּׁנַּיִם שֶׁל הָרִיק. שׁוּם דָּבָר לֹא בָּטוּחַ הוּא אוֹמֵר, אֲנִי יָכוֹל לָמוּת. אֲנִי מְמַהֶרֶת לוֹמַר לוֹ שֶׁלֹּא יָכוֹל לִהְיוֹת אֶלָּא בָּטוּחַ. הוּא יָמוּת. אֲנִי אָמוּת. כֻּלָּנוּ נָמוּת. אֲבָל זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת בְּכָל רֶגַע הוּא אוֹמֵר, וְכָל הַשְּׁאָר זֶה סֵבֶל. אֲנִי מְבִינָה אוֹתְךָ, אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ מֵהַקָּצֶה. הוּא אוֹמֵר מַשֶּׁהוּ עַל הַמִּלְחָמָה, שֶׁהוּא פּוֹחֵד שֶׁיִּקְרֶה לוֹ מַשֶּׁהוּ בָּרְחוֹב, שֶׁהוּא לֹא רוֹצֶה לִחְיוֹת כִּי יֵשׁ מִלְחָמָה. הוּא אוֹמֵר שֶׁהוּא רוֹצֶה לְהַפְסִיק לְהַרְגִּישׁ. גַּם אֲנִי רוֹצָה לְהַפְסִיק לְהַרְגִּישׁ אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ. זֶה לִהְיוֹת בְּנֵי אָדָם אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ, לְהַרְגִּישׁ וְלִרְצוֹת לְהַפְסִיק לְהַרְגִּישׁ. זֶה לֹא כֵּיף בִּכְלָל לִחְיוֹת הוּא אוֹמֵר, לָמָּה עָשִׂית לִי אֶת זֶה? הַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ קָרְאָה לִי, אֲנִי מַסְבִּירָה לוֹ, לֹא יָכֹלְתִּי לְהִתְעַלֵּם מֵהַנְּשָׁמָה שֶׁלְּךָ. אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁטָּעִית, הוּא אוֹמֵר, הִיא מַמָּשׁ לֹא קָרְאָה לָךְ. תִּשְׁמַע, אֲנִי אוֹמֶרֶת לוֹ בְּכָל הַבִּטָּחוֹן, הִיא קָרְאָה לִי מְאוֹד חָזָק, אִי אֶפְשָׁר הָיָה שֶׁלֹּא לִשְׁמֹעַ. אַחַר כָּךְ אֲנִי מְסַפֶּרֶת לוֹ עַל כָּל מָה שֶׁהוּא אוֹהֵב. וְהוּא אוֹמֵר, אֲנִי אוֹהֵב רַק אוֹתָךְ וְאֶת אַבָּא. וְאָז אוֹמֵר, אוֹהֵב רַק אוֹתָךְ וְאֶת אַבָּא וְאֶת הַמִּשְׁפָּחָה. וְאָז אוֹמֵר, אוֹהֵב רַק אוֹתָךְ וְאֶת אַבָּא וְאֶת הַמִּשְׁפָּחָה וְכַדּוּרֶגֶל. וְכָכָה הָלְאָה, הוּא מַמְשִׁיךְ, מַמְשִׁיךְ בְּעוֹד דְּבָרִים, חֲתוּלִים, חֲבֵרִים, טֶבַע שֶׁסְּבִיבֵנוּ, מַיִם, מַמְתַּקִּים, מִשְׂחֲקֵי מַחְשֵׁב. אוּלַי יֵשׁ שְׁלוֹשִׁים דְּבָרִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב בַּחַיִּים הוּא אוֹמֵר, לְעֻמַּת כָּל הַמִּילְיַארְד שֶׁהֵם סֵבֶל. זֶה הַרְבֵּה מְאוֹד, אֲנִי אוֹמֶרֶת בִּרְצִינוּת וּמִתְכַּוֶּנֶת לָזֶה. יֵשׁ לְךָ אוּלַי שְׁלוֹשִׁים דְּבָרִים. לְבַסּוֹף אֲנִי מְצַחְצַחַת לוֹ שִׁנַּיִם הוּא הוֹלֵךְ לִישֹׁן. בַּמִּטָּה הוּא אוֹמֵר לִי שֶׁכַּנִּרְאֶה לִחְיוֹת זֶה גַּם סֵבֶל וְגַם טוֹב, וּמַנִּיחַ רֹאשׁ עָלַי, וְלוֹחֵשׁ לִי מִימִי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ. וַאֲנִי מְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשׁוֹ עַד שֶׁנִּרְדָּם, וְאוֹמֶרֶת לְעַצְמִי, אַתְּ מֵהַשְּׁלוֹשִׁים, וְגַם חוֹזֶרֶת וְאוֹמֶרֶת לְעַצְמִי, יֵשׁ לוֹ שְׁלוֹשִׁים.