כאילו השנאה מצד סטודנטים לא מספיקה, חלק מהקמפוסים במקום לעמוד לצד היהודים המותקפים, "נותנים גב" לאנטישמיות.
1 צפייה בגלריה
("ככה קיצוניות עובדת". חסימת כניסתו של פרופ' דוידאי | צילום: צילום: אי־פי, Stefan Jeremiah)
תקרית משמעותית במיוחד התרחשה כאשר נחסמה אתמול כניסתו לקמפוס של פרופ' שי דוידאי, מרצה בבית הספר לעסקים של קולומביה. דוידאי הודיע ברשתות החברתיות כי הוא מתכנן להיכנס לקיים "ישיבה שלווה" באזור שבו נמצאים המפגינים הפרו-פלסטינים. בעקבות זאת חסמה האוניברסיטה את תעודת הזהות האוניברסיטאית שלו, שרק איתה אפשר בימים אלה להיכנס לקמפוס הראשי.
סמנכ"ל התפעול של קולומביה, קאס הולוואי, פגש את דוידאי בכניסה ואמר לו שלא יאפשרו לו להיכנס. דוידאי טען כי הולוואי הבטיח לו שיוכל לקיים הפגנה נגדית באזור הנפרד מהמאהל, אבל הוא דחה את ההצעה ואמר כי היא "המשך של שישה חודשי השפלת הקהילה היהודית".
בפוסט שפירסם בהמשך ברשת X (לשעבר טוויטר) הוא תקף את ההתנהלות של הולוואי, וטען שהוא נכנע לאלימות ולאיומים מצד מפגינים שתומכים בחמאס. הוא כתב בין היתר, "לך ת*****, קאס", וסיכם כי "אנחנו נמצאים ב-1938".
בראיון אמש מביתו בניו-יורק, אמר דוידאי ל”ידיעות אחרונות”: “גיליתי עם כל העולם שאני לא יכול להיכנס, ורואים על הפנים שלי בתמונות את ההלם. אני די בטוח שזו פעם ראשונה מאז גרמניה הנאצית שאוסרים על מרצה להיכנס לקמפוס כי הוא יהודי. אני באמת לא יודע איך לעכל את זה”.
דוידאי ציין ש”אני מרגיש נבגד, לא רק על ידי האוניברסיטה אלא גם על יד הקולגות שלי, אנשים טובים שמסיטים מבט ממה שקורה. אני מבין את הסכנה בהשוואות לגרמניה, אבל גם רוב המרצים בגרמניה בשנות ה-30 היו אנשים טובים שהסיטו מבט ממה שקורה”.
“אף אחד מהאוניברסיטה לא דיבר איתי בחצי השנה שעברה. מושלת ניו יורק, קאת’י הוכול, היתה באוניברסיטה ביום שלא נתנו לי להיכנס, נפגשה עם כל הצמרת, הסתכלה על החמאסניקים בקמפוס, אבל התעלמה מההפגנה של היהודים”.
“הם לא אומרים ‘אנחנו לא אוהבים את מה שישראל עושה’, הם אומרים ‘אנחנו לא רוצים שישראל תתקיים’. זו לא ביקורת נגד ישראל, זו ביקורת נגד עצם קיומה. אני בעד ביקורת על ממשלות. הפגנתי נגד המהפכה המשפטית וחטפתי אגרוף משוטר. מותר לבקר כל ממשלה, אבל הם קוראים לחיסול המדינה שלנו”.
“זה מעורר בי הרבה מחשבות, אבל מה יעזור אם אברח מכאן. אנחנו לא יכולים לברוח כל החיים. יהודים תמיד חשבו שכמה שהדמוקרטיה יותר חזקה. שכאן אנחנו יותר מוגנים. אבל העובדה שזה קורה באמריקה, מראה שזה יכול לקרות בכל מקום. זה קורה לא רק כי החמאס השתלט על הרבה הקמפוסים, אלא בגלל שמיליוני אנשים טובים מסיטים מבט מהסיטואציה, ולכן אני עושה את ההשוואות לגרמניה”.
