כשהמפכ"ל קובי שבתאי הבטיח מהזירה ברמלה שהכל ייבדק – מצלמות, עדים, הכל - לא היה ברור ברגע הראשון אם הוא מדבר על פיגוע הדקירה או על תאונת הדרכים של הרכב של השר בן גביר. וכשמצלמות ערוצי הטלוויזיה דיווחו בשידור ישיר מחוץ למיון של אסף הרופא – לא הבנת אם הם שם בגלל קורבן הפיגוע או בגלל פצועי הרכב של בן גביר.
זה לא חדש שלאמצעי התקשורת יש יחסים מורכבים עם בן גביר. ההוא שכולנו יודעים מה עשה לפני שמונה לשר, מה הוא עושה כשר, ובכל זאת הוא שר. יחסים שהם גם התמכרות, להוא שמסתובב עם ג'ריקן בנזין; גם ייסורי אשמה, עד כמה אחראי להניח לפניו מיקרופון; וגם יחסי אין ברירה, כי בסוף הוא האמון על ביטחוננו כשר.
ועדיין, כשגיא פלג אמר ב"אולפן שישי" של ערוץ 12 ש"כל הכהונה של השר בן גביר היא תאונת דרכים אחת למדינת ישראל", אי-אפשר היה שלא לתהות אם לא היה ראוי לחכות טיפונת עם המטפורה. בקטע נימוסי כזה. שלא לומר אנושי. נגיד עד שישתחרר מבית החולים, אחרי הדיווח המקובל "מתלוצץ עם רופאיו". או לפחות עד שיזיזו את הרכב ההפוך מהכביש. זה שהיה מונח שם כמו אנדרטה מטפורית למצבנו.
בערוצים 11 ו-13, במהדורות השבת שאחרי התאונה, הדיווחים היו אינפורמטיביים בעיקר. בלי פרשנויות מפליגות. הדס גרינברג מכאן 11 הציגה ב"חדשות שישי" את טענת לשכת השר כי "מדובר בנסיעה שהיא מבצעית, וכי השר לא נותן הנחיות לנהג", ויחד עם זאת מיהרה להבהיר שיש תנאים לנסיעה באדום. למשל, כל עוד לא מסכנים אף אחד, מה שלא קרה כאן.
פלג, לעומת זאת, דהר לעבר הרכב ההפוך ב-200 קמ"ש במונולוג של אש ותימרות עשן אגזוז, אחרי איחולי בריאות כמובן לכלל המעורבים, ולפני שהוצג קטע מ"פגוש את העיתונות" שבו השר נשאל על כך שהצטלם באוטו ללא חגורת בטיחות, והשיב "הייתה חגורה, היא נפלה".
מה אתם אומרים? באמת שואל. מצד אחד, יש רכב שר שמסכן את הסובבים אותו בכביש. ועוד יושב בו זה שאחראי על הביטחון. ועוד במימוננו. מצד שני, אין חוברת הדרכה לעיתוי של ביקורת וכיוונון עוצמת ביקורת. רק תחושה. וכאן, כל אחד ואלוהיו.
שתי הערות לסדר. הראשונה: חגורת הבטיחות של בן גביר. לא מקל ראש, זה מציל חיים כמו שציין קושמרו. ועדיין, בין שלל הנזקים שהשר גורם, מאיראן וצפונה, סוגיית חגורת בטיחות מרגישה איכשהו כמו הדבר הפעוט ביותר מעלילות השר.
שנית, קשה להתעלם מהסמליות. כבר שנים שאנחנו פוגשים את בן גביר באירועים דרמטיים, מגיח כדי ליצור עוד אירוע. בהתססה, בהתלהמות, בריקוד על דם. זו ההתמחות שלו. רכיבה על התקשורת כדי ליצור אירוע משנה. אפקט הדרדל'ה נקרא לזה. גם הפעם זה קרה. פיגוע דקירה ברמלה, ואז מגיע בן גביר, והנה עוד אירוע. רק שעכשיו זה היה משהו שהשר לא שלט בו. אפקט הרכב ההפוך נקרא לזה.
בקטנה
עתידות: במהדורות מוצאי החג השני יככב פוליטיקאי מוקף מגשי מופלטות – שלא יתאפק, ולמרות המתחולל סביבנו יתועד חוגג מימונה בראוותנות, ריקודים, הכל, אצל מקורבים פוליטיים.
