"הפכנו ממלון לבניין מגורים עם שירותים סביבתיים. נדרשו חודשיים של שיפוצים כדי להסב חזרה את המבנה למלון. מהריהוט בלובי, שהפך לסלון של המפונים, לא שרד כלום". כך אומר ל"ממון" גליל יצחקי, מנכ"ל מלון המכביה ברמת-גן, שלאחר ארבעה חודשים כבית חילופי ל-900 מפונים מהדרום והצפון, נפתח מחדש כמתחם נופש וספורט.
מה נדרש כדי להשיב את תפקוד הנכס למלון?
יצחקי: "נכנסנו בבת אחת לכל החדרים לבצע תיקונים, לצבוע מחדש, להחליף ולכבס וילונות. ביצענו תיקונים במסדרונות, טיפלנו בשטחי חוץ, גננות וניקיון, החזרנו את כפר המכביה למצב של כפר נופש. אנשים חיו בחדר קטן ארבע נפשות. זה עומס לא שגרתי עליהם ועל המתקן. מכיוון שהמלון בבעלות תנועת מכבי העולמית, הייתה פה התגייסות רצינית לנושא המפונים. תנועת מכבי תמכה במלון ברמה הכלכלית כדי שנוכל לגייס עובדים ולהתנהל כבית למפונים, ומימנה את שהות המפונים במלון עד אמצע נובמבר - שרק אז, המדינה החלה להעביר לנו תשלומים עבורם. מזל שאנחנו לא מלון קלאסי ויש לנו 80 דונם שכוללים קאנטרי, שפתחנו את כל מתקניו במדשאות מסביב. המרחבים איפשרו למפונים פחות תנאי סיר לחץ. כל התקופה הזו, המשק של המלון המשיך לדאוג לניקוי החדרים, למצעים ולמגבות. המטבח עבד מלא-מלא וסיפק שלוש ארוחות ביום.
כמה עלתה השמשת המתקן שוב למלון, והאם הממשלה משתתפת בעלות?
יצחקי: "השיפוץ עלה 2 מיליון שקל. אם אני מחשב את תשלומי המדינה שקיבלנו עבור אירוח המופנים, בקיזוז השיפוצים, אז סיימנו את תקופת המפונים בהפסד, אבל אני לא מצטער לרגע. אכלוס המופנים איפשר לנו להשאיר את המלון מתפקד ולהעסיק את העובדים בתקופת המלחמה, שלא לדבר על העניין הערכי. המדינה לאורך הדרך טוענת שתהיה קרן שיפוצים למלונות המפונים, אבל עד היום אין מנגנון שאפשר לעבוד מולו. בינתיים זה ממקורות עצמיים שלנו".
כאמור, כפר המכביה חזר להיות מלון. מחיר חדר רגיל ללילה עולה כעת 600 שקל וסוויטה ב-900 שקל. בחבילות הנופש מוצעים ביקורים בספארי, בפארק הלאומי ובפארק אריאל שרון.
