בין גרבוז להופשטטר
במוזיאון הרצליה לאמנות מוצגת התערוכה "יאיר גרבוז מארח את אוזיאס הופשטטר: ראשים וציור בתוכם", ובה לצד סדרת ציורים חדשה של גרבוז מוצגים ציורים של אוזיאש הופשטטר (1905–1994). הופשטטר נולד בגליציה ובתקופת מלחמת העולם השנייה נכלא במחנה הריכוז סן סיפריאן. ב-1942 ברח לשווייץ, שם למד אמנות וצייר את חוויותיו מהכיבוש הגרמני. לאחר המלחמה עבד בוורשה כמורה ליתומים יהודים וכמאייר. ב-1957 עלה לישראל, השתקע בחולון ועבד כשומר לילה. בשנות ה-70 עבר להתגורר עם רעייתו בנתניה ולאחר מכן ברמת-גן. את שכר הדירה שילם בציורים, והקדיש את כל זמנו לאמנות. במהלך חייו יצר מעל 5,000 תמונות ורישומים. בני הזוג היו חשוכי ילדים וכל עיזבונם הועבר למוזיאון הרצליה. עד 29 ביוני.
בין שבר לאיחוי
בגלריה “סטודיו משלך” בירושלים מוצגות שתי תערוכות שמתייחסות לשבר, געגועים וזיכרון שלאחר אסון. ב“מה שנשאר” מציגה זיוה ילין, מקיבוץ בארי, מיצב שמשתרע על חלקים שונים בחלל. בעבודה עמלנית עם נייר אריזה ודבק ילין ציפתה אובייקטים, חתכה את הציפוי, חילצה אותם מן ה”קליפה” וסגרה בחזרה. האובייקטים הריקים מהדהדים זיכרון של תקופה ומקום, ולצידם ציור שנצמד לקירות החלל ומתאר את נוף בארי שהאמנית ציירה באמצעות שימוש בזפת קרה. התערוכה השנייה, “אי הוודאות שבוודאות”, היא של האמנית עינת עריף-גלנטי, שחוקרת בתצלומיה את הגבולות בין קיום וכליה של חומרים. היא מציגה כלי קרמיקה שיצרה, שמתפרקים בעבודת וידיאו בהדרגתיות עד לקריסה, ולאחריה מתאחים וקמים מחדש, תוך התייחסות לתחושת השבר והצורך באיחוי שמלווה ישראלים רבים היום. עד 30 בספטמבר.
