החרם הכלכלי של טורקיה, ביוזמת הנשיא האנטי-ישראלי רג'פ טאיפ ארדואן, לא הפתיע את בכירי המשק, אבל משום מה בממשלה לא נערכו אליו - והנזקים עלולים להיות משמעותיים כבר בטווח הקרוב. מה כולל החרם, איך מתנהל הסחר בין המדינות, מי יהיו הנפגעים העיקריים והיכן יימצאו התחליפים - ננסה לעשות סדר.
מה בעצם קרה?
לפני כמה שבועות הודיעה ממשלת טורקיה על בלימת יצוא 54 סוגי סחורות, בעיקר בתחום הבנייה, ובסוף השבוע הורחב החרם על כל היצוא והיבוא. המצב חמור במיוחד משום שטורקיה היא מקור היבוא הרביעי בחשיבותו עבור ישראל אחרי ארה"ב, גרמניה וסין.
האם בכך תמו יחסי הכלכלה בין ישראל לטורקיה?
ההערכות הן שזה לא המצב. טורקיה לא מכריזה על חרם תמידי ומתנה את ביטולו בהפסקת אש מוחלטת בעזה, ובמתן אפשרות להעביר סיוע הומניטרי לרצועה.
האם החרם הוא מוחלט?
לא. יצוא הנפט מאזרבייג'ן דרך טורקיה לישראל ויצוא הנפט מקזחסטן דרך הים השחור במים הטורקיים נמשך. לפי שעה גם לא נחסם התחום האווירי של טורקיה לטיסות עבור חברות ישראליות וזרות שטסות לארץ וממנה.
כיצד מיישמת טורקיה את החרם?
המכס הטורקי קיבל הוראה לא לטפל בסחורות שיגיעו לנמלים מישראל ואליה. די בהחלטה הזאת כדי לבלום את כל היצוא והיבוא בין המדינות.
מהו היקף הסחר עם טורקיה?
היבוא מטורקיה מסתכם ב-5.7 מיליארד דולר בשנה, והיצוא ב-1.5 מיליארד דולר. היבוא כולל עשרות תחומים, בעיקר בנייה: ברזל, אלומיניום, מלט בכמויות גדולות, זכוכית, מכונות, עגורנים, פלסטיק, גומי, מוצרי איטום, צינורות ואביזרים לדירות. מדובר גם בתוצרת חקלאית רבה, מינרלים, אבנים ומתכות יקרות, יהלומים, מוצרי חשמל – והרשימה עוד ארוכה.
מהן ההשלכות המיידיות על ענף הבנייה?
בניית אלפי דירות תתעכב כנראה ב-6-8 חודשים, כך לפי נשיא התאחדות הקבלנים, ראול סרוגו. עיכובים והפסקות בנייה צפויים בתחומים חשובים כמו בניית בתי ספר, מוסדות ציבור, כבישים, גשרים ומנהרות.
חברות ישראליות ייפגעו?
בוודאי. כבר עכשיו מודיעים עשרות קבלנים כי הם על סף פשיטת רגל. נזק כבד נגרם לתעשיינים שמייצאים לטורקיה, בין היתר כימיקלים, מתכות, פלסטיק וגומי, מכשור רפואי ואופטי, תוצרת חקלאית וכמובן תיירות עצומה שנבלמה כליל עם הפסקת הטיסות. יש לציין שטורקיש איירליינס ופגאסוס הן מחברות התעופה הגדולות שנחתו בנתב"ג, כך שהתיירות הטורקית צפויה להפסיד מאות מיליוני דולרים.
האם קיים עדיין סחר צבאי בין המדינות?
בעבר היו קשרים הדוקים בתחום הצבאי, כולל יצוא אביזרים והשבחה של טנקים טורקיים על ידי התעשייה הביטחונית הישראלית. התחום הזה כבר נזנח לפני שנים בעקבות המתיחות והעדפת ישראל לקיים קשרים צבאיים הדוקים עם יוון.
מה תהיה המשמעות עבור הצרכן הישראלי?
בענפי המזון, ההיגיינה והבנייה ההשפעה תהיה מורגשת מאוד, והמחירים ממקורות אחרים יהיו גבוהים יותר. על פי גורמים מסחריים ומנהלי אתרי סחר, חלק מהסחורות עלולות להתייקר ב-3% עד 15%.
אז למה ישראל לא התכוננה לתרחיש הזה?
הממשלה התייחסה בביטול ובזלזול לאיומים המפורשים שהגיעו מטורקיה, וגורמים בה לא האמינו שאכן יוטל חרם מוחלט על הסחר, כי לטענתם אפילו אחרי משט המרמרמה לפני 14 שנים זה לא קרה. בישראל לא הפנימו את הנזק העצום שייגרם למשק, חרף אזהרותיהם של סרוגו, של נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, ושל הנשיא היוצא של איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין.
מהיכן יכולים יהיו להגיע התחליפים?
הכוונה היא לייבא חלק ניכר מהשכנות וממדינות ידידותיות. בראש ובראשונה מוזכרות יוון וקפריסין הקרובות, וגרמניה, בריטניה, הונגריה וצ'כיה וכמובן ארה"ב, כאשר כאן לעניין המרחק תהיה השלכה רחבה על מחירי היבוא.
האם מדינות נוספות יצמצמו את הסחר עם ישראל?
בעיקר מדינות ערביות, שממילא הסחר עימן מועט, כמו ירדן, מצרים ומרוקו, שלהן הסכמי שלום עם ישראל. ברור שיהיו גם מדינות בדרום אמריקה, שחלקן כבר ניתקו את היחסים, כמו קולומביה ובוליביה, שילכו בעקבות טורקיה.
