סיום השיחות בקהיר ללא הסכמה של חמאס, לצד השיגורים מרפיח, מובילים להחלטה אחת: על צה"ל לתמרן ברפיח בהקדם. הוא צריך לפרק את צבא הטרור בעיר למען ביטחון תושבי הנגב וכדי להחזיר את החטופים, כי אין מנוף לחץ אחר. כל עוד יהיה צבא מחבלים פעיל בעזה, תושבי העוטף לא יוכלו לשוב לבתיהם.
נראה כי חמאס פתח למקבלי ההחלטות בישראל את "דילמת רפיח". סיום השיחות בקהיר בעניין החטופים בלי שהושגה הסכמת חמאס למתווה הישראלי-אמריקאי לעסקה, וכן שיגורי הרקטות והפצמ"רים מרפיח לשטח ישראל - שמהם נפגעו יותר מ-10 ישראלים - מובילים להחלטה בכיוון אחד: צה"ל צריך לתמרן ברפיח מיד. מוקדם יותר היום כונס הקבינט לניהול המלחמה, וכנראה דן באפשרות זו. צריך רק לקוות שהדיון הוא באיזה מתווה מבין אלה שצה"ל הכין והתאמן עליהם יש לבחור ולתת לצה"ל הוראה לבצע. זה צריך לקרות בהקדם האפשרי כדי שהלגיטימציה הבינלאומית והאמריקאית לא תתפוגג, וכדי לנצל את חלון ההזדמנות שנוצר לפרק סופית לפחות את הכוח הצבאי של חמאס ברצועה. הפסקת השיחות בקהיר על עסקת החטופים עם משלחת חמאס מעידה שלסינוואר ואנשיו לא בוער שום דבר. אין עליהם שום לחץ משמעותי להגיע לעסקת חטופים חלקית או גדולה, להפך - יש להם עכשיו אינטרס ברור למשוך את המשא ומתן במשך שבועות ואולי אפילו חודשים. זאת בהנחה - לא בלתי סבירה מבחינתם - שהלחץ הבינלאומי והלחץ הפנימי בישראל של מחאת משפחות החטופים והתומכים בהן יכריחו לבסוף לא רק את שרי הקבינט המצומצם, אלא גם את ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרים סמוטריץ' ובן גביר, להסכים לסיום המלחמה.
למדינת ישראל לא נותרה למעשה ברירה אחרת אלא להפעיל את המנוף הצבאי על חמאס, והמנוף היחיד שיש בידי ישראל כעת בעניין הזה הוא תמרון לתוך רפיח ולתוך אזור מחנות המרכז, ואולי אפילו פעולה עצימה חוזרת בצפון הרצועה. מנגד, צמצום הסיוע ההומניטרי כמנוף לחץ לא בא בחשבון, כי הוא יעמיד אותנו בעימות ישיר עם הממשל האמריקאי ועם הקהיליה הבינלאומית.
שיגורי הרקטות והפצמ"רים אתמול הם הוכחה פשוטה לכך שמדינת ישראל לא יכולה להרשות שלחמאס ולג'יהאד האיסלאמי ימשיך להיות כוח סדיר צבאי פעיל ברצועת עזה, אפילו אם מדובר במובלעת קטנה יחסית באזור רפיח. זה לא רק מפני שנפגעו יותר מ-10 ישראלים, ולא רק מפני שנפגע בית בקיבוץ כרם שלום, אלא מפני שהירי מרצועת עזה מוכיח שכל עוד ישנם גדודים מתפקדים של חמאס ושל הג'יהאד באזור כלשהו ברצועה, תושבי הנגב המערבי לא יוכלו לחזור לבתיהם.
היו אומנם לאחרונה ניסיונות שיגור גם מצפון הרצועה, ששם צה"ל תמרן ועשה זאת בהצלחה, אבל מרגע שהצבא יצא התחדשו פה ושם השיגורים. למרות זאת, השיגורים האלו היו כושלים ברובם וחלקם הגדול נפל בכלל בשטח הרצועה. מדובר היה ברקטות בודדות או בפצמ"רים בודדים ששוגרו בצורה ספורדית ובלי תכנון.
נראה כי מה שהיה אתמול ברפיח הוא שיגור מתוכנן על פי מודיעין למטרות מוגדרות ובתיאום צבאי מלא, כפי שצבא הטרור של חמאס הוכיח שהוא מסוגל לעשות. השיגור תואם, ככל הנראה, ממרכז אחד, כוון לעבר מטרה והתבצע בשיטה על פי מודיעין מתוך כוונה לגרום לנפגעים בקרב כוחותינו ועל ידי כך להשיג מטרה כפולה - הוכחה לעולם המוסלמי והפלסטיני שחמאס לא נכנע וכי הוא אינו חושש מכניסה של צה"ל לרפיח בתנאים הנוכחיים.
למרות הצער על הנפגעים בקרב אנשינו, מדינת ישראל לא זקוקה להוכחה טובה יותר לעולם וגם פנימה שפעולה ברפיח נחוצה לא רק כדי לסלק את איום חמאס והג'יהאד על ישראל ולמנוע את שיקום כוחו הצבאי בחלקים אחרים של הרצועה, אלא גם כדי להגיע לעסקת שחרור החטופים בלי שחמאס יוכל לגרום לישראל להפסיק את המלחמה ולהציג את עצמו כמנצח בה.
הנסיבות שבהן נפגעו הישראלים כתוצאה ממטח הרקטות והפצמ"רים, שהיה צפוי, צריכות להיחקר עד תום במטרה להפיק לקחים. נקווה שלא הייתה כאן רשלנות, אבל גם אם הייתה רשלנות או פעולה לא נכונה בצד הישראלי, אין זה משנה את השורה התחתונה והיא שצה"ל חייב להיכנס לרפיח, ובה בשעה צריך לחזור ולהבהיר - יש לעשות את זה בשכל. יש כמה מתווים שצה"ל הכין, בהתאם להיקף הפעולה והצורך לפנות את אוכלוסיית הפליטים שנמצאת בעזה. אפשר להעריך שקבינט המלחמה יבחר באחד מהם, וייתן את ההוראה בלי דיחוי.
השיגורים אתמול הם הוכחה לכך שישראל לא יכולה להרשות שלחמאס ולג’יהאד האיסלאמי ימשיך להיות כוח סדיר צבאי פעיל ברצועת עזה, אפילו אם מדובר במובלעת קטנה יחסית באזור רפיח