בישראל מעריכים כי אחרי שנורווגיה, אירלנד וספרד הכירו במדינה פלסטינית – שלוש המדינות הבאות שיצטרפו אליהן בזמן הקרוב הן מלטה, סלובניה ובלגיה.
בירושלים כבר גיבשו שורה של צעדי תגובה חריפים: אחרי שזימן לשיחת נזיפה את שגרירי נורווגיה, אירלנד וספרד, שר החוץ ישראל כ"ץ הורה לבחון אפשרות להקשות על מתן אשרות ותיעוד דיפלומטי לשגרירים במשרדי הייצוג האירופי ברשות הפלסטינית. מהלך כזה יכול להפריע לפעילות הדיפלומטים האירופאים מול הפלסטינים, אך לא בהכרח ימנע אותה.
מקרב שלוש המדינות שהודיעו יחד על ההכרה במדינה הפלסטינית, יש דיפלומטים שרשומים בשגרירויות של ארצן בישראל, אך הם משמשים גם כנציגים לרשות הפלסטינית. מדובר בסך הכל ב-13 דיפלומטים לספרד בשגרירות בתל-אביב ו-20 בקונסוליה שלה בירושלים, ובשלושה דיפלומטים לאירלנד בשגרירות ברמת-גן ושלושה דיפלומטים שלה ברשות הפלסטינית. ישראל יכולה למנוע מהם לפעול בשטחי הרשות.
בהתייחס לנורווגיה ואירלנד, נשקלת אפשרות שלא להשיב את שגרירי ישראל בחזרה אליהן ולהוריד את דרג היחסים בין המדינות. עוד נבחנת האפשרות לסגור את הנציגות הישראלית בנורווגיה ובאירלנד. בנוסף, נשקלת אפשרות לסרב לבקשה של בכירים מהמדינות שהודיעו על הכרה במדינה פלסטינית לבקר בישראל.
בישראל צפויים לפנות לממשל האמריקאי בבקשה שיפנה למדינות הרלוונטיות ויבהיר את התנגדות ארה"ב למהלך. לצד זאת, ישראל תבקש פנייה אמריקאית למדינות ידידותיות כדי לעודד גם אותן להתנגד להכרה במדינה פלסטינית.
ההערכה בישראל היא שמדובר במהלך מתואם שמאחוריו עומדות מדינות אירופיות נוספות. ראש ממשלת נורווגיה יונס גר סטיורה הסביר את ההחלטה אחרי ההודעה כי ההכרה במדינה פלסטינית בארצו תיושם ב-28 במאי: "עלינו לשמור בחיים את האלטרנטיבה היחידה שמציעה פתרון פוליטי לישראלים ולפלסטינים כאחד – שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון". לדבריו, "הכרה בפלסטין היא האמצעי לתמוך בכוחות המתונים שהפסידו אחיזה בשטח בסכסוך הממושך והאכזרי הזה. נורווגיה שולחת מסר למדינות אחרות וקוראת להן ללכת בעקבותיה ולהכיר במדינת פלסטין".
סטיורה אמר כי המטרה של ההחלטה היא להוביל להקמת מדינה על בסיס הרשות הפלסטינית.
ראש ממשלת אירלנד סיימון האריס הודיע גם הוא שארצו מכירה במדינה פלסטינית. לטענת הממשלה האירית, הכרה במדינה פלסטינית "תשלים את מאמצי השלום ותתמוך בפתרון שתי המדינות". בדרך הזו צפויות ללכת בין השאר גם סלובניה, מלטה ובלגיה.
"אירלנד ונורווגיה שלחו מסר לפלסטינים ולכל העולם: הטרור משתלם", אמר השר כ"ץ לפני הודעת ממשלת ספרד, "אחרי שחמאס ביצע את הטבח הגדול ביותר של יהודים מאז השואה, אחרי שביצע את פשעי המין המחרידים שראה העולם, מדינות אלו בחרו לתת פרס לחמאס ולאיראן ולהכיר במדינה פלסטינית. ישראל לא תעבור על כך בשתיקה".
לפני הכרזת שלוש המדינות, 144 מתוך 193 המדינות החברות באו"ם הכירו במדינה פלסטינית – אך אלו היו עד כה בעיקר מדינות לא מערביות. מצב זה מעיד על הידרדרות חמורה במעמד הבינלאומי של ישראל. שוודיה הכירה במדינה פלסטינית ב-2014, והייתה למעשה המדינה המערבית השנייה שהכריזה על המהלך אחרי איסלנד ב-2011. באירופה יש שורת מדינות שהכירו במדינה פלסטינית בתקופה הקומוניסטית, כמו פולין, בולגריה, סלובקיה, צ'כיה, רומניה והונגריה. באיחוד האירופי אין מדיניות רשמית של הכרה במדינה פלסטינית כל עוד אין קונצנזוס של כל 27 החברות. לאחרונה מספר מדינות בקריביים הכירו במדינה פלסטינית: ג'מייקה, טרינידד-וטובגו, ברבדוס ואיי הבהאמס.
ב-10 במאי העצרת הכללית של האו"ם אישרה ברוב עצום את הבקשה הפלסטינית לקבל סמכויות הדומות לאלו של מדינה חברה.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קרא לראש הממשלה בנימין נתניהו לנקוט שישה צעדים נגד הרשות הפלסטינית בעקבות ההכרה החד-צדדית של נורווגיה, אירלנד וספרד במדינה פלסטינית – והחלטת התובע בהאג. סמוטריץ' הודיע כי אין בכוונתו להעביר יותר את כספי הסילוקין לרשות הפלסטינית. בנוסף הוא לא יאריך את השיפוי לבנקים שמעבירים כספים לבנקים ביהודה ושומרון. הצעדים הכלכליים נגד הרשות הפלסטינית עלולים לגרום למשבר מול ארה"ב, שמאוד מוטרדת מהאפשרות של הקרסת הרשות.
הקבינט המדיני-ביטחוני אישר בינואר השנה מתווה של העברת כספי המסים המקוזזים של הרשות הפלסטינית לנורווגיה, אחרי שסמוטריץ' סירב להעביר את הכסף ובעקבות כך עלה חשש לקריסת הרשות. הפתרון האמריקאי היה העברת הכסף, בסך של כ-200-250 מיליון שקל בחודש, לחשבון נאמנות של ישראל בנורווגיה, שם יצבור ריבית, תוך כדי שישראל תעביר את שאר הכסף לרשות. עד להשגת ההסדר סירבה הרשות למשוך את החלק היחסי. כעת הודיע סמוטריץ' למעשה כי לא יעביר יותר כספים, לא לרשות הפלסטינית ולא לנורווגיה. עד כה נאספו כמיליארד שקל בחשבון בנורווגיה.
שר האוצר הסביר כי "נורווגיה הייתה הראשונה להכיר חד-צדדית במדינה פלסטינית, והיא אינה יכולה להיות פרטנר לשום דבר שקשור ליהודה ושומרון. בכוונתי לחדול מהעברת הכספים אליה ולדרוש את השבת כלל הכספים שהועברו".
הצעד השני שעליו הודיע סמוטריץ', ואשר נמצא בסמכותו, נוגע להודעתו שמעתה אין בכוונתו להעביר כספי סילוקין לרשות הפלסטינית, בסך של כ-600 מיליון שקל לחודש. מדובר במכה לכלכלה הפלסטינית. לדברי סמוטריץ', "הפלסטינים פועלים נגד ישראל בטרור מדיני, ואני לא צריך להמשיך להעביר להם כסף. אם זה יגרום להקרסת הרשות - שיקרסו".
המשמעות של אי-הארכת השיפוי לבנקים הקורספונדנטים בסוף החודש הבא היא שהבנקים הישראליים לא יוכלו להעביר סיוע כלכלי לפלסטינים. הצורך בשיפוי נדרש מחשש להטלת סנקציות על בנקים שיעבירו סיוע כספי לרשות הפלסטינית תוך כדי הפרה של "חוק טיילור פורס" האמריקאי.
במקביל, שר הביטחון יואב גלנט הנחה אתמול לממש את חוק ביטול ההתנתקות בצפון השומרון גם בשא-נור, גנים וכדים - בהמשך לצו הראשוני שהכיל את היישוב חומש. עם זאת, מפקד פיקוד המרכז אלוף יהודה פוקס חתם על צו סגירה לשטח של שא-נור, גנים וכדים, כך שנכון לעכשיו לא יכולים להגיע לשם ישראלים. למעשה, פוקס חתם על צו הסגירה שתוקפו מאפריל השנה עד דצמבר 2028 כדי למנוע הגעה של מתנחלים רבים לשטח המדובר.
בתוך כך, יש התנגדות נחרצת של הצמרת המשפטית בישראל אל מול צווי המעצר שאותם מבקש להוציא תובע בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו וגלנט. "הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה בודקים כל טענה רצינית להפרת דין על ידי מי מגורמי מדינת ישראל", ציינו היועמ"שית גלי בהרב-מיארה ופרקליט המדינה עמית איסמן, "בית הדין נעדר סמכות לנהל חקירה בעניין".
