להיות אחות גדולה זה תואר מחייב לכל החיים.
להיות אחות גדולה לחטוף בעזה, זה תואר שלא בחרתי בו, אבל הסכמתי לצלוח אותו בכל כוחי עד שתשוב אליי.
להיות אחות גדולה לאחי הקטן שנחטף לעזה בזמן שהלך לרקוד את החיים, נרצח וחוזר אליי בארון אחרי כמעט שמונה חודשים, זה תואר שאיני רוצה להכיר בו.
אבל איזו ברירה כבר נותרה לי?
אחי הקטן. איך אני יכולה להיפרד ממך? מה לא עברנו ביחד? חיים שלמים של חוויות מטורפות שצרובות לי בזיכרון, כאילו מקועקעות שם לנצח. ובכל רגע שארצה להיזכר בך אוכל לעצום עיניים, להביט בהן ולנשום.
חנן, 231 ימים כולנו נלחמנו בכל כוחנו על להשיב אותך אלינו חזרה. את תחושות ההפקרה, את כל שאלות ה״למה״ שריחפו במחשבות וסביבי כל הזמן, את הכעסים, את הכל שמתי בצד. רק את הגעגוע השארתי, כי הוא זה שהעניק לי את הכוחות לקום כל בוקר ולהמשיך במאבק הצודק בעולם - להחזיר את אחי משבי החמאס, להחזיר את כל החטופים!
זה מצחיק לומר שאנחנו זוכים בקבר, שהרי קבורה כשרה היא חלק מהיהדות המופלאה שלנו, אבל לצערי בימים אלו, זה כבר אינו ברור מאליו. צריך להילחם על זה כאילו הייתה זו בקשה מוזרה.
היום אנחנו ניפרד ממך בדרכך האחרונה, וניפרד ממך לשלום בקבר באדמתנו, בארץ ישראל.
אליו אתה לוקח את כל הסודות שלי, כמה שזה קלישאתי, אבל לך סיפרתי הכל ותמיד. לפחות עכשיו תהיה פה קרוב אליי, אבוא לבקר ואמשיך לספר לך את הכל.
אחי הקטן, איך היינו מדברים עם העיניים. דרך המבטים היינו יודעים מה עובר אחד על השנייה. זה חסר לי כבר 232 ימים וזה יחסר לי לכל החיים, כי מי מבין אותי כמוך? תמיד היית שם בשבילי כשהייתי צריכה, ואני יודעת שתמשיך להיות גם עכשיו.
היית הדבר הכי טוב שלי ונשמתי אותך כל רגע.
עברנו יחד מסע ענק כל השנים, חלקנו רגעי אושר ורגעים קשים, אבל תמיד ידענו להרים אחד את השנייה. היית אח שהוא חבר של פעם בחיים.
זכיתי. זכיתי בך וזכו בך הרבה אנשים מכל כך הרבה מעגלים, כי תמיד היית אהוב על כולם. מצחיק את כולם, עוזר לכולם, תמיד רוצה שלום ושלווה.
בהזדמנות זו אני קוראת לקבינט ולממשלה לפתוח את שולחן המו״מ ולעשות הכל כדי להשיב הביתה את כולם, החיים לשיקום והנרצחים והחללים לקבורה, שמי כמוני יודעת כמה סגירת המעגל הזו, הפרידה והקבורה, הם הפתרונות היחידים לשיקום ולהמשך חיינו.
אוהבת אותך אהבת נפש, אחי הקטן. לנצח אחי, אזכור אותך תמיד, אתה יודע.
אחי הקטן, איך היינו מדברים עם העיניים. דרך המבטים היינו יודעים מה עובר אחד על השנייה. זה חסר לי כבר 232 ימים וזה יחסר לי לכל החיים
