לא נעים פעם ראשונה. לא נעים לראות שוטר דוחף, אבל דוחף ממש, חרדי שנמרח על רחבת הקבר של רבי שמעון בר יוחאי. או שלפחות אומרים שזה הקבר שלו.
לא נעים פעם שנייה. לראות את החוליגנים החרדים רומסים שדות של חקלאים, מסכנים נוסעים בכביש, הולכים לאיבוד ומטרחנים את יחידות ההצלה שיבואו לחלץ אותם. לא נעים לראות אותם, בתוך כך, משליכים בקבוקים ואבנים על שוטרים שנאלצים לסכן את עצמם כדי שהנ"ל לא יסכנו את חייהם-הם אם חיזבאללה יחליט שזה מועד וחג טוב למטחי נ"ט.
לא נעים פעם שלישית. לשמוע את השר בן גביר מנסה לדלג, בפירואט לא חינני, בין "דרשתי מהמשטרה דין וחשבון לגבי מקרה אלימות שבו שוטר פגע בצורה קשה באדם מבוגר" ל"הענקתי גיבוי מלא לשוטרים". או את השר סמוטריץ' מעדכן ש"פעם זו מכת"זית בכינון ישיר לזוג חרדי מבוגר ופעם זו דחיפה אלימה של איש שיכול להיות הסבא שלו", קובע כי "האלימות המשטרתית מופעלת תמיד נגד אותם ציבורים" ודורש "אכיפה שוויונית". סליחה, השר, נחתת כאן אתמול? מכת"זית בכינון ישיר רק לחרדים? אכיפה בררנית? שמעת על קפלן במקרה? או השר דרעי המזדעק: "פשע שלא ייסלח", ו"משטרת ישראל חייבת להודיע עוד היום שהיא מדיחה לאלתר את שוטר מג"ב מתפקידו ומעמידה אותו לדין". בוקר טוב, גם אתה התעוררת זה עתה? אבל גם לא נעים לשמוע את ח"כ נעמה לזימי מתקוממת על אלימות השוטרים ש"איבדו כל רסן", ומדברת רק על מה שקורה במחאה. או את ח"כ גלעד קריב שיזם דיון בוועדה לביטחון לאומי שעסק, כן, לא טעיתם, שוב באלימות השוטרים בהפגנות.
לא נעים אחרון ולא די. אז יש אלימות משטרתית. הרשת מוצפת בקטעי וידאו שמוכיחים את זה, והם לא הוצאו מהקשרם, גם אם אינם מתעדים את מה שקרה חצי שעה קודם לכן. ויש שר שרוחו הרעה מרחפת מעל הארגון שכפוף אליו. שאחרי שנה וחצי בתפקיד אפשר לומר שהצליח לו: המילה הכלה עפה מהלקסיקון. אין הכלה, אין מידתיות. לא בכיכר החטופים, לא בקיסריה, לא בחדרה, לא בכפר-סבא. ואם סמוטריץ' רוצה שוויון אז שלא יתבכיין ושלא ייתמם, הוא קיבל שוויון על מלא במירון. לא שזה אותו הדבר. קבר הרבי במירון זה לא כיכר החטופים, עם כל הכבוד למשתטחים. והילולת ל"ג בעומר לא דומה, אף לא במעט, למאבק להשבתם. הבעיה היא שגם אין הכלה בפוליטיקה. הפוזיציה, בואו נודה על האמת, מכתיבה את התגובות. לכל ח"כ או שר או יו"ר יש את המיליה שלו, שעליו הוא צריך להגן. וכך, בין מאה שערים לקפלן, בין המירון לקיסריה, נטחנים עד דק מושגי יסוד בחיינו. היחס לאלימות, מסתבר, הוא תלוי מקום, תלוי ציבור, והטיפול באלימות המשטרתית, אם לסכם, הוא טיפול מגזרי - מה שמבטיח שהבעיה לא תיפתר.
