כספים שיועדו לשיפוץ כבישים לא הועברו, ליקויים שמוכרים כבר עשרות שנים עדיין לא תוקנו, תוכניות העבודה של המשטרה משתנות בכל פעם שמתחלף השר הממונה: דוח מבקר המדינה על נושא הבטיחות בדרכים מציג תמונה לא קלה.
לפי הדוח, מחקרים מצאו ירידה של כ-58 אחוז במספר התאונות הקטלניות בכבישים מסוכנים שטופלו כפי שצריך. אלא שהתקציבים שהוקצו במשרד התחבורה לטיפול במוקדי סיכון פחת במהלך השנים, והכספים שהגיעו בפועל אף היו נמוכים מאלו שהוקצו. כך, למשל, במהלך 2021-2017 נתיבי ישראל הייתה אמורה לקבל 1.15 מיליארד שקלים, אבל בפועל התקבלו רק 892 מיליון. המבקר ציין כי בשל כך יצאו לפועל פחות פרויקטים חשובים – מה שהוביל לתאונות קטלניות בכמה מהמקומות שנזנחו.
בעיות התגלו גם בתקצוב פרויקטים בתוך הערים והיישובים. הדוח מביא כדוגמה את שנת 2019, אז היו שרי התחבורה ישראל כץ ובצלאל סמוטריץ'. התקציב המקורי לפרויקטים עירוניים היה 270 מיליון שקל. לאחר הפחתות הוא עמד על כ-114 מיליון שקלים. בשנת 2022, בעידן מרב מיכאלי, הופחתו מהתקציב 134 מיליון שקלים. אבל גם לאחר שאושרו פרויקטים ברשויות המקומיות, לא כולם יצאו לדרך. לפי הדוח, בכ-54 אחוז מהפרויקטים שאושרו בשנים 2019-2017 כלל לא נוצל התקציב.
ביקורת נוספת מצד המבקר הייתה על כך שאין תוכנית אסטרטגית ממשלתית סדורה בתחום הבטיחות בדרכים. מהדוח עלה גם כי כבישים מוגדרים כמסוכנים רק על בסיס תאונות שהיו בהם, ואין כל התחשבות במצב התחזוקה של הכביש או בתשתית שלו. כך, למעשה, יכולים להיות כבישים שמסוכנים לנסיעה – אך לא מוגדרים ככאלה.
פרק נרחב הקדיש המבקר לנושא האכיפה והענישה. לפי הדוח, יש חוסר עקביות בתוכניות העבודה של השרים הממונים, דבר שפוגע ביכולת המשטרה להציג תוצאות. באגף התנועה יש מחסור של יותר מ-300 שוטרים, מה שמוביל לכך שרק כמחצית מהניידות מופעלות בכל משמרת. המבקר גם ציין גם את העומס הכבד שמוטל על שופטי התעבורה ברחבי הארץ.
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, סיכם: "כבישי ישראל הם פצצה מתקתקת. לאורך השנים ממשלות ישראל כשלו במאבק בתאונות דרכים. הטיפול בנושא חייב לעמוד בראש סדרי העדיפויות של שרת התחבורה".
