"קיים קושי בהעברת המידע לאור העובדה כי פעמים רבות, כשקיימת תלונה על פגיעה מינית, למעשה מדובר בתלונה שהיא חלק מסימפטום של המחלה הבסיסית של המטופל או המטופלת הלוקים בנפשם והדבר מתבטא בתלונות שווא, מחשבות שווא או רדיפה". כך השיב משרד הבריאות בפנייה רשמית לבקשת מידע בעניין כמות התלונות על תקיפות מיניות בבתי החולים הממשלתיים בין השנים 2017 ל־2023.
הנתונים שהעביר משרד הבריאות משקפים את המצב בבתי החולים הממשלתיים בלבד, וגם הם חלקיים. בכל מקרה, באותן שנים התקבלו אצלו קרוב ל־1,400 תלונות מצד מטופלים, מטופלות וגם מטפלים באשר להטרדות מיניות, תקיפות מיניות, מעשים מגונים ואונס. מדובר ביו היתר בפגיעות בין מטופלים ושל מטפלים במטופלים.
המשרד סירב להשיב כמה הליכי סנקציות, ענישה, סיום העסקה או שלילת רישיון קודמו נגד אנשי צוות והבהיר שהאחריות בעניין היא של נציבות שירות המדינה, וכי אין בידיו את הנתונים. יש להדגיש כי משרד הבריאות מסווג את מעשי האונס בנפרד מהגדרה נוספת שנקראת "תלונה על קיום יחסי מין שלא בהסכמה" – למרות שיחסי מין שלא בהסכמה הם בהגדרה אונס.
עדי (שם בדוי), תושבת מרכז הארץ בשנות ה־40 לחייה, אושפזה לפני כמה חודשים באחד מבתי החולים לבריאות הנפש הגדולים באזור המרכז. נראה שהמציאות שאותה היא מתארת היא רק קצה הקרחון של מה שמתחולל בתוך המחלקות – בין המטופלים ובין המטופלים לצוות. "בתוך החדרים עצמם, כי הם הרי סגורים, יש ניצול של אנשים בנקודה הכי חלשה של החיים שלהם", היא מספרת, "אחד המאושפזים למשל אמר לי שאם אני רוצה שיקנה לי משהו מהקפטריה, אצטרך להראות לו את החזה שלי. המחלקה מעורבת, יש אזורים פרוצים. אין ממש השגחה כל הזמן. אין הרבה צוות, בטח לא בלילה”.
עדי מספרת, כאמור, כי החוליה החלשה ביותר היא המאושפזות הצעירות: "מחלקת הנוער היא עד גיל 18. אם מגיעה נערה בגיל הזה והיא לא יכולה להיכנס למחלקה הזו, כי היא נחשבת בגירה, היא נכנסת למחלקה סגורה עם עוד חמש נשים בחדר. מעשר בלילה היא מופקרת. התאשפזתי עם שתי בנות 18 שהגיעו אחרי תקיפה מינית. הן היו במצב אובדני. דיירות אחרות בחדר שלהן תקפו אותן".
בארגונים הנאבקים בפגיעות מיניות בבתי החולים לבריאות הנפש מתחו ביקורת חריפה לא רק על תשובת המשרד, ממנה עולה כי חלק גדול מהמתלוננות למעשה אינן דוברות אמת, אלא גם על הטיפול הלקוי שלו בנושא. לדברי יעל שרר, יו"ר הלובי למאבק באלימות מינית, "כבר שנים שאנחנו בשיח עם משרד הבריאות לגבי פגיעה מינית במחלקות הפסיכיאטריות לאור דיווחים ותלונות רבים, והמשרד ממשיך להכחיש את התופעה ולייחס אותה לתלונות שווא כתוצאה ממחלת נפש. כנראה ההריונות במחלקות הסגורות הם כתוצאה מרוח הקודש".
בכיר במשרד הבריאות מבהיר כי אין משמעות ההתייחסות היא שמדובר בזלזול בטיפול בתלונות, אלא שהיא נובעת ממדיניות של ניהול סיכונים בכל הנוגע לטיפול בעניין.
ממשרד הבריאות נמסר: "נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות מטפלת בתלונות נגד צוותי רפואה. כאשר מדובר באירוע החוצה את הרף הפלילי, לרבות אונס ותקיפה מינית, הטיפול מועבר למשטרה ולפרקליטות. תוצאות החקירה מועברות ליחידת הדין המשמעתי במשרד להמשך ההליכים. החלטות הליכי המשמעת מתפרסמות באתר משרד הבריאות בשקיפות. ככלל, הפסקת העסקה אינה בסמכות משרד הבריאות".
מנציבות שירות המדינה נמסר כי ב־2023 התקבלו שלוש תלונות בלבד, נגד רופאה שהתפטרה, אחות שפרשה ורופא ש"המטופלת סירבה להתלונן באופן רשמי ולא הסכימה שנטפל בתלונתה”.
