כשדבורה אדלר (66), אחרונת החקלאים מעבדי האדמות במושב מירון לא עובדת על הטרקטור ומרססת את מטעי הפרי שלה, או מלווה את המתנדבים שמסייעים לה בעבודות הקטיף, היא מטפלת ב-14 הכלבים שמחכים לה בבית ולא מתרחקת ממנו יותר מדי. הסיבה: הכבאית היישובית חונה בחצר שלה ובכל קריאה לשריפה במטחי הירי של חיזבאללה היא מוקפצת מיד להוביל את מאמצי הכיבוי.
היא חברה בוועד הנהגת המושב ומתנדבת בצוות הצח"י. לא פלא שהיא מלאת הערכה והערצה לכל המתנדבים שמגיעים לסייע לה במטעים לאחר שמצאה עצמה מזה חודשים ללא עובדים שיסייעו במאמצי העונה. "לא הספקתי לקטוף כמעט חצי מיבול הדובדבן שלי והפרי שנותר על העצים הבשיל כבר ואבד", היא אומרת בתסכול.
הנזקים נאמדים בקרוב ל-200 אלף שקל, אבל היא יודעת כי מוקדם עדיין אפילו להעריך את הסוף. "אני חייבת לטפל כעת בעצי האפרסקים ובשטחי פירות היער ולהכין את העצים לקראת העונה הבאה ולדלל פרי כדי שיגדלו בצורה איכותית ומי בכלל יודע אם אוכל לקטוף אז". היא מעבדת 65 דונם של מטעי דובדבן, אפרסק, פירות יער וכרמי יין אותם קיבלה בירושה מהוריה.
אדלר נולדה במושב הוותיק, שמקורו בהתיישבות ציונית דתית חקלאית ועם הזמן השתנה אופיו והתחרד. ענף הצימרים במקום קבורתו של הרשב"י החליף את החקלאות. "אנחנו כבר קרוב לתשעה חודשים במציאות הזאת. העובדים התאילנדים הקבועים נשארו כי הרגעתי אותם והבאתי לנו מיגונית ובכל המלחמה אני לצידם. כשהתחילה עונת הקטיף, המחסור בכוח אדם התגבר ביתר שאת ונכנסתי למשבר רציני", מספרת דבורה.
רק מהמתנדבים, מסתבר, היא מתמלאת בכוחות. "המדינה לא קיימת באירוע, היא לא פה. אנחנו חיים באזור שפה כל איש לנפשו והמתנדבים הם אלו שעוזרים לנו לשרוד. זה לא כוח מקצועי ולא אנשים שנותנים באמת את המענה שנותן פועל חקלאות מנוסה. אבל אני מאוד מעריכה ומעריצה אותם על ההתגייסות שלהם ויודעת שהם לא חייבים לי כלום. זו עבודה לא קלה וכל אחד נותן לפי כוחו".
בסוף השבוע הגיעו לעבוד אצלה במטעים חברי "צוות גיורא", בני מחזורו של עמנואל מורנו ז"ל בסיירת מטכ"ל, כולל ח”כ מתן כהנא.
על טיפול המדינה אומרת החקלאית אדלר: “אף אחד לא מדבר איתנו מלבד מנשרים שיוצאים מידי פעם ממשרד החקלאות או מידע שאתה צריך לחפש בכוחות עצמך ברשות המיסים, ולא לכל חקלאי יש את הזמן והיכולת לכך. זה חלק מהכאוס הכללי שבצפון. מניחה שלבעלי עסקים ותיירנים ההתמודדות דומה אבל אצלנו מדובר גם בפגיעה בבטחון המזון של מדינת ישראל. ברגע שחלק גדול מהתוצרת כאן בגליל ובגולן לא יקטף או בעצם כבר לא נקטף, המחסור וההתייקרות יגיעו למטבח של כל אחד ואחד. הממשלה שמפקירה אותנו בכל פרמטר שהוא, לא רק פוגעת בנו אלא בכלל תושבי המדינה”.
לדבריה, "כחקלאים אנחנו כל הזמן במרוץ אחר הזנב להספיק לעשות את מה שהשטח דורש וכמובן לקטוף את התוצרת. כרגע מתנהלת לחימה ומתאפשר לנו לקטוף חלק מהיבול ולעשות חלק מהעבודות. היישובים מעבר לטווח ה-4.5 ק"מ מהגבול לא מוגדרים כראויים לפיצוי במסלול הירוק דבר שמאלץ אותנו לבירוקרטיה וטופסולוגיה שממש לא במסגרת העצבים והסבלנות שלנו".
