"אנחנו כבר מתכוננים לבחירות המוניציפליות הבאות ולנשיאות ב-2027", אמר לי אליוניי, פעיל כבן 25 במפלגת הימין הקיצוני "האיחוד הלאומי" שמונהגת על ידי מארין לה פן. גם הוא הבין שהם הפסידו. אחר כך כל הפעילים המאוכזבים יצאו למרפסת לשתות משהו ולאכול פטיפורים, אולי לחלום על הבחירות הבאות. לפחות פריז יפה.
זו הייתה תפנית אחת נוספת, יש שיגידו אחת יותר מדי, בדרמה הפוליטית שסוחפת את צרפת בחודש האחרון, מאז החלטתו התמוהה של נשיא צרפת עמנואל מקרון להקדים את הבחירות לאסיפה הלאומית. אחרי ששבוע שעבר, בסיבוב הראשון בבחירות, הצרפתים נהרו לקלפיות והתברר בסופו כי אחד מכל שלושה צרפתים הצביע למפלגתה של לה פן שסיימה במקום הראשון, אתמול בסיבוב השני — הצרפתים נהרו שוב, מהצד השני, לוודא שלא תגיע לשלטון. מפלגת "האיחוד הלאומי" בהנהגתה הייתה אמורה לפי כל הסקרים להיות המנצחת הגדולה בבחירות, המפלגה הגדולה בפרלמנט ומכתירת המלכים (ולפי חלק מהסקרים גם למנות ראש ממשלה ראשון מטעמה), בדרך לכיבוש הנשיאות עוד שלוש שנים על ידי לה פן. במקום זאת, היא הסתפקה במקום השלישי.
לפי המדגמים, "האיחוד הלאומי" גרפה רק 120 עד 150 מושבים באסיפה הלאומית (מתוך 577), הרבה פחות משחזו לה הסקרים שניבאו שתשיג 220 מושבים לפחות. דווקא ברית מפלגות השמאל "החזית העממית החדשה", הכוללת גם מפלגות שמאל קיצוני, הפכה לפי המדגמים לסיעה הגדולה באסיפה, עם 180 עד 215 מושבים. ברית מפלגות המרכז של הנשיא מקרון ניצבת במקום השני עם 150 עד 180 מושבים.
גם עבור מקרון מדובר בהפסד בפועל, עם היחלשות משמעותית של מפלגת המרכז בראשותו. ראש הממשלה גבריאל אטאל ממפלגתו של מקרון הודיע שיגיש את התפטרותו לנשיא. משמעות התוצאות היא שלראשונה מזה שנים צפוי פרלמנט מפולג, כלומר בלי רוב ממשי לשום סיעה, שיקשה מאוד להקים בו ממשלה: האסיפה הלאומית תהיה מחולקת לשלושה גושים גדולים הנבדלים דרמטית בהשקפותיהם ושאינם מורגלים בשיתופי פעולה פוליטיים עם מחנות יריבים. מקרון עדיין עשוי לפנות לחלק מהמפלגות בניסיון להקים קואליציה, אבל כל קואליציה שתגובש עלולה לסבול מחוסר יציבות ולהיות מועדת לנפילה בהצבעות אי-אמון. ההערכה לפיכך היא שצרפת צועדת לעבר טלטלה פוליטית וכלכלית. תקופה ארוכה של חוסר יציבות אף עשויה להוביל לקריאות למקרון להתפטר ולא להשלים את כהונתו כנשיא, שאמורה להימשך עד 2027. הנשיא מקרון מסר אמש שהוא "בוחן" את התוצאות. ייתכן ויפעל למנות "ממשלת מומחים", אך יכולתה לשלוט נתונה בספק.
3 צפייה בגלריה
כבר לא מחייכים. מטה "האיחוד הלאומי" בפריז | צילום: CHRISTOPHE PETIT TESSON, אי-פי-איי
מה קרה בעצם? לקראת ההצבעה אמש, בסיבוב השני והמכריע ביטלו מפלגות השמאל והמרכז את מועמדותם של יותר מ-200 מועמדים מטעמן שנחשבו בעלי סיכויים נמוכים לנצח, וקראו לתומכיהן להתאחד סביב המועמד בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבור על נציגי הימין הקיצוני במחוז הבחירה שלהם, וכך לסכל השתלטות של "האיחוד הלאומי" על הפרלמנט. הסתמן כי הטקטיקה הזו הצליחה הרבה מעל למשוער, ואנשיה של לה פן נותרו הרחק מאחור.
הבחירות לאסיפה, המשפיעות בין השאר על זהות ראש הממשלה הבא, נתפסו כרגע היסטורי עבור הרפובליקה, בעיקר לאור החשש לראש ממשלה מהימין הקיצוני. אחוז ההצבעה הגיע ל-67.5%, הגבוה מאז 1997.
ובתוך הכאוס מזדקרת דמות בעייתית מאוד, לבטח מבחינת ישראל: ז'אן-לוק מלנשון, מנהיג שמאל קיצוני שנחשב לדמות הבולטת ביותר בברית מפלגות השמאל המנצחת, הצהיר דקות אחרי פרסום המדגמים כי מדובר בתבוסה של מקרון, וכי על הנשיא להכיר בכך “בלי להתחמק” ולהטיל את הקמת הממשלה הבאה על ברית השמאל "החזית העממית החדשה" — קרי עליו. מלנשון, יצוין, ידוע בעמדותיו הפרו-פלסטיניות והאנטי-ישראליות הקיצוניות, ובעבר הואשמו הוא ורבים במחנה שלו באנטישמיות. כמו רבים אחרים במפלגתו מעולם לא גינה את טבח ה-7 באוקטובר וטען כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה. באספות הבחירות שלו התנוססו יותר דגלי פלסטין מדגלי צרפת.
עם זאת,שותפיו לברית השמאל רפאל גלוקסמן ואוליבייה פוֹר ממפלגת הסוציאליסטים וגם מארין טונדלייה מנהיגת הירוקים הודיעו מראש כי "מלנשון לא יהיה ראש הממשלה". מלנשון נחשב בעיני רבים לא יציב, גס רוח ואנטישמי.
