בשבועות האחרונים עושה צה"ל מאמץ, יחד עם המוסד לביטוח לאומי, לאתר צעירים חרדים בגיל גיוס שעובדים רוב היום כדי שיהיו הראשונים להיקרא לגיוס לצבא, ולא להתחיל ממי שרוב יומם לומדים בישיבה. ראש אגף כוח האדם בצה"ל, אלוף יניב עשור, אמר אתמול בדיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי המטרה היא עד 2026 היא להביא לגיוסם של כ-10,000 צעירים חרדים.
"אנחנו לא מחפשים להכעיס, אנחנו מחפשים הצלחה בתהליך", אמר אתמול שר הביטחון יואב גלנט במליאת הכנסת כשפירט "בגיוס יולי אוגוסט נוציא כ-3,000 צווים מתוך כוונה שיגיעו המקסימום. אם יגיעו 3,000 מצוין ואם לא - נלמד את הלקח לקראת הגיוסים הבאים". במערכת הביטחון אכן מנסים לפעול בהתאמה ובלב פתוח לצורכי הציבור החרדי. אלא שגם אם לא זו הייתה הכוונה, הידיעה על שליחה מתוכננת של אלפי צווי גיוס לצעירים חרדים עוררה סערה בקרב החברה החרדית.
סיסמאות והכרזות שהיו שמורות לפלגים הקיצוניים היו אמש מנת חלקם גם של מי שנחשבים למתונים ופתוחים יותר. "עליכם להעדיף את הגזירות הכלכליות ועונשי המאסר מתוך עוז ותעצומות ושמחה של מצווה, ולא ללכת למקום תרבות חטאים", נכתב ב"פסק הלכה" שעליו חתמו אמש שורת רבנים בכירים בציבור החרדי-ספרדי, בהם ראשי ישיבות המזוהים עם ש"ס וכן חברי מועצת חכמי התורה של המפלגה.
הרבנים שכונסו ל"דיון חירום" בעקבות צווי הגיוס שעתידים להישלח פירסמו מסמך מפורט ובו בין היתר נכתב "ממשיכים לפגוע בציבור שומרי התורה ובבני הישיבות הקדושות - בגזירת הגיוס הנוראה, על כן חובתינו לקיים בעצמינו ויגבה ליבו בדרכי ה' בחיזוק וביצור החומות, ולהגביר חיילים לתורה ולהיכלי הישיבות הקדושות בתי חיינו", הרבנים אסרו על כל חקיקה שכוללת יעדי גיוס, התייצבות בלשכת הגיוס ואפילו גיוס למסלולים החרדיים שעל פי המסמך "כמה שהם יהיו כשרים יותר כך הם יותר מסוכנים ומהווים סלילת דרך אל זרועות הצבא".
מוקדם יותר אתמול אמר מנהיג הזרם הליטאי הרב דוב לנדו כי "מדינה שמגייסת את בני הישיבות אין לה זכות קיום. בשעת מלחמה רוצים לקחת את הזכות של לומדי התורה - זאת התאבדות מוחלטת". לנדו הוסיף: "ברגע שאין הסדר והצבא במלחמה נגדנו, מה הטעם להתייצב? בשביל מה? בכל דבר הממשלה הזאת נגדנו".
מי שיקבלו את הצווים צפויים להיות חרדים עובדים או צעירים שלא לומדים בסדרי ישיבה רגילים. בחודש מארס האחרון התחוללה סערת רשת, כאשר פורסמה ברשת תמונה של תלמידי ישיבה בנתב"ג עם מזוודות יוצאים לקראת טיול בחו"ל. התמונה עוררה זעם רב, ותגובות של גולשים שהציעו כי התלמידים, אם גם ככה אינם לומדים בישיבה, יוותרו על הפטור הניתן להם בטיעון זה ויעלו על מדים. החולצות הצבעוניות ומכנסי הג'ינס שלבשו - ביטאו היטב את העובדה כי מדובר במי שאינם חלק ממסלול הישיבות הרגיל.
"ישיבות רכות" מכנה את המוסדות הללו ד"ר אסף מלחי, מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, מי שביצע סביב אותם מוסדות מחקר מעמיק. "יש כ-130 מסודות כאלה, הן לא ממש ישיבות. לומדים שם קצת לימודי קודש, יש פעילות חברתית, קורסים, זמן יציאה לעבודה", מספר מלחי ומוסיף כי לא מדובר בבודדים. אלו ישיבות בהן לומדים כ-19 אחוזים מכלל בחורי הישיבות.
הרב דוד דרוק, יו"ר ארגון כיסופים, חוקר ומרצה, בעבר עסק במוסדות חינוך לנוער הנושר מסביר כי, “הורה חרדי מעדיף שגם אם הבן שלו לא לומד בישיבה רגילה הוא יישלח לישיבה שבה משלבים תורה ועבודה ולא לצבא ששם יש סיכון מפני חילון. אני מאמין שאם בצבא יכין מסגרת כזאת שבה 90 אחוזים מהמתגייסים ייצאו באותה רמת דתיות שבה הם נכנסים - אז מי שלא לומד יהיה חייב ללכת לצה"ל, אם תוקם חטיבה חרדית כזאת זה יהיה הפתרון שיביא את צה"ל לומר להורה החרדי 'אם הבן שלך לא יושב ולומד, תשלח אותו למקום שבו הוא יתרום לאומה”.
